בשנות החמישים, בעשור הראשון למדינה, התקיימו משחקי ה"מכבייה" באופן חגיגי במיוחד. צה"ל היה שותף פעיל, ועיתון "במחנה" - מהשבועונים הראשונים שלנו - סקר את ה"מכבייה" והביא לחיילי צה"ל ולאזרחי המדינה חדשות מהשטח.
התמונות בתערוכה יוצאות לאור כיום לראשונה, לאחר שנסרקו בארכיון צה"ל. רוב התמונות מובאות יחד עם הטקסט המקורי, כפי שכתבו א. חלד ועמוס לב מכתבי "במחנה" בימים ההם.
כיצד זה התחיל
ה"מכבייה" הראשונה התקיימה בשנת 1932 ביוזמת ארגון ה"מכבי" העולמי. לשם כך הוקם איצטדיון ליד שפך הירקון שהיה האתר המרכזי של התחרויות. המטרה הראשונית של קיום ה"מכבייה" היה להדק את הקשר בין יהדות הגולה לעם היושב בציון.
לאחר שלוש שנים, בשנת 1935 - בניגוד לארבע שנים בין אולימפיאדה אחת לשניה - התקיימה ה"מכבייה" השנייה. שוב הודק הקשר בין העם היהודי בגולה לזה שבארץ ישראל. "מכבייה" זו אף זכתה לכינוי "מכביית העלייה", משום שחלק מהספורטאים ומלוויהם נשאר בארץ, בעקפו את חוקי הספר הלבן.
ה"מכבייה" השלישית הייתה אמורה להתקיים בשנת 1938. תוכנית לקיימהזו לא יצאה אל הפועל, למרות רצונם ותקוותם העזה של המארגנים בצל המלחמה הממשמשת ובאה באירופה לכנס בישראל כמה שיותר יהודים.
יצויין כי בין שני תאריכים אלה, בשנת 1936, התקיימה האולימפיאדה ה- 11 הידועה לשמצה בניצוחו של אדולף היטלר, ובצל השלטון הנאצי בברלין.
במשך למעלה מעשור לא התקיימו המשחקים בשל מלחמת העולם השנייה והמאבק על הקמת המדינה.
בתחילת שנות החמישים התקיימו משחקי המכבייה השלישית והרביעית באופן חגיגי במיוחד לציון עצמאותנו וקיומנו כישות מדינית, אחות שווה למדינות העולם.
במהלך תשעת ימים של ה"מכבייה" הרביעית עמדה ישראל בסימן ה"מכבייה" ושיחות היום, שמילאו את חלל האויר ברחובה של העיר, במרפסות הבתים, בבית-הקפה ובשאר המקומות הציבוריים, נסבו סביב ציר אחד: הישגים וכשלונות, תוצאות ונקודות, מדליות זהב, כסף ותעודות כבוד.