תערוכת כרזות צווי גיוס

עוד בטרם החליטה עצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל והבריטים עדיין שלטו בארץ, קבע יושב ראש הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הביטחון דוד בן- גוריון ב- 9.4.1947 כי צריך להקים מיד מסגרת חובה לגיוס, באשר ראה בפעולת הגיוס צורך חיוני להבטחת הקיום של היישוב העברי בפני המלחמה הצפויה. כפועל יוצא מכך, מוסדות היישוב העברי - הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי - פעלו להקמת גוף שיוכל לעסוק בגיוס ארצי מיד לכשתאושר ההחלטה באו"ם על הקמת המדינה . במהלך אוקטובר - נובמבר 1947 נקבעו העקרונות להפעלת הגיוס, וב- 19 בנובמבר 1947 הוקם "מרכז המפקד לשרות העם".

במרכז המפקד פעלו אישי ציבור שייצגו את המפלגות ביישוב ובכך הייתה לפעולתו תמיכה ציבורית רחבה. מנגנון הגיוס עצמו היה אף הוא מורכב מעסקני ציבור ומתנדבים. סך הכל נמנו 75 איש על עובדי המנגנון.

כדי לערוך את מפקד כוח האדם חולקה הארץ למחוזות התיכון והדרום, וכן הערים תל-אביב, ירושלים, חיפה, עפולה, טבריה וצפת. כן הוקמו לשכות גיוס חקלאיות ונפתיות.

בהכרזה מס' א' של מרכז המפקד שפורסמה ב- 28.11.1947 נקראו כל איש ואישה בגילאים 17 - 25 להתייצב, "לקראת הפעלת הפעולה הציבורית- מדינית לגיוס כוח האדם לשרות העם". התייצבות זאת נועדה לרשום ולמיין את המתייצבים, כשלב ראשון לקראת גיוס כוח האדם בבוא העת. כך גם יתאפשר לקבל נתונים על כוח האדם ביישוב שאפשר יהיה לגייסו. תחילת ההתייצבות נקבעה ל- 9.12.1947.

הכרזות וצווי מרכז המפקד לשרות העם בתקופה שקדמה להקמת המדינה פורסמו בגלוי ולעיני כל, גם לעיני הבריטים שעדיין היו בארץ.

במהלך החודשים הבאים נתחמו התחומים בין עבודת מרכז המפקד לשרות העם לבין גורמי הצבא שאף הוא הוקם זה עתה והתארגן. נקבע, כי מרכז המפקד לשרות העם יטפל במגויס עד לקבלת צו הגיוס, דהיינו התייצבות וגיוס. מרכז המפקד עסק בשלושה תפקידים מוגדרים: התייצבות למטרות רישום, בדיקות רפואיות לקביעת סוג הבריאות, וגיוס (או מתן דחייה או פטור). שלטונות הצבא טיפלו בחיולו וקליטתו של המגויס עד להצבתו ביחידתו. סידור זה לפיו משרד הביטחון היה אחראי לגיוס יוצאי צבא היה קיים עד מחצית שנות השישים.

תוך כדי ביצוע פעולת הגיוס, דאג מרכז המפקד לשרות העם לתפקודם התקין עד כמה שניתן היה של המשק ומפעליו החיוניים (חשמל, מים, תחבורה, נמלים וכו') ודחה גיוסם של עובדים חיוניים, תוך תאום עם הצבא.

כמו בכל ארגון שזה עתה החל לפעול מטעם המדינה שבדרך, גם כאן הוחל בקביעת המסגרות הנוהליות כדי למסד את מערכת הגיוס. יסודות אלה הוו את התשתית למרכז הגיוס של משרד הביטחון שירש ב- 1 ביוני 1948 את מרכז המפקד לשרות העם. בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון הוחלף השם מ"מרכז המפקד לשרות העם" ל"מרכז הגיוס של משרד הביטחון (הממשלה הזמנית)". הודעתו של בן גוריון מוצגת בתערוכה.

במהלך החודשים הבאים היה צורך לטפל במחלוקות ובהתלבטויות שבין צה"ל ומשרד הביטחון בכל הקשור לסמכויות הגיוס. עם הפעלת חוק שירות ביטחון תש"ט 1949 הוסדרו מבחינה חוקית כל נושאי הגיוס, ופג תוקפן של ההוראות ושל צווי הגיוס הקודמים.

על אף שההתגייסות החלה בדצמבר 1947, הרי שתאריך הגיוס הרשמי חל רק מ- 1.2.1948 וזאת כשהוכנסו פנקסי שירות למגויסים ואושרה חוקת תשלומים זמנית.

המסמכים שבארכיון צה"ל המובאים בהמשך מראים, כי עד סוף 1948 התייצבו למעלה ממאתיים אלף איש ואישה. גויסו במהלך מלחמת העצמאות מפברואר 1948 עד יוני 1949 116,184 איש.

במסגרת תערוכת הכרזות שנושאן גיוס העם במלחמת העצמאות נבחרו ? כרזות מתוך אלה שבארכיון צה"ל. רוב הכרזות היו שמורות באחד התיקים שעסק בגיוס במלחמת העצמאות. יחד עם זה, לא היה ריכוז שיטתי ומסודר של כרזות בארכיון ולכן אין בארכיון צה"ל סדרה מלאה של כרזות העוסקות בגיוס העם במלחמת העצמאות.

כדי שניתן יהיה לקבל תמונה שלמה יותר בכל הקשור לצווי הגיוס, מוצגת בתערוכה רשימה של הצווים, ההחלטות וההוראות שהוצאו על ידי מרכז המפקד לשרות העם מראשית פעולתו ועד לסוף מרץ 1948. ישנן בתיקי הארכיון תוספות רבות לרשימה שהוצאו בחודשים הבאים.

לתצוגה נבחרו כרזות המשקפות את תהליך הגיוס לצבא תוך כדי מלחמת העצמאות. ניתן ללמוד מהן על הצורך שהיה להרחיב את מעגל חייבי הגיוס ככל שהחריפה המלחמה, ואף על יחסן של אוכלוסיות שונות למעשה הגיוס. כך נמצא בתערוכה כרזות שעניינן גיוס קצינים, עולים חדשים, חרדים, גיוס בירושלים, גיוס נשים, בעלי משפחות ועוד.

הכרזה הראשונה בדבר חובת התפקדות והתייצבות של גילאי 17 - 25 לשירות העם פורסמה ב- 28.11.1947. הכרזה החותמת את התערוכה הנה "צו מס' 1" להתייצבות לרישום לבדיקה רפואית ולשרות סדיר מתוקף חוק שרות בטחון תש"ט 1949.

הכרזות מובאות בסדר כרונולוגי, עד כמה שניתן. כרזות החסרות תאריך מוצגות בהקשר שנראה מתאים.​