כתב העת ההגנה: מחברות מחקר

כתב העת ההגנה: מחברות מחקר, היוצא לאור על ידי הארכיון לתולדות 'ההגנה' וארכיון צה"ל, משמש במה לפרסום מחקרים מדעיים ותעודות מוערות הנוגעים לתולדות 'ההגנה' (1920–1948). כתב העת מיועד להרחיב ולהעמיק את חקר 'ההגנה' בתחומים רבים שטרם נדונו במחקר הקיים, בעיקר על בסיס התיעוד העשיר השמור בארכיון לתולדות 'ההגנה', כמו גם תיעוד מארכיונים אחרים. הנושאים שכתב העת מעוניין לפרסם מחקרים אודותם כוללים למשל מוסדות וגופים כמפקדה הארצית (מ"א) של 'ההגנה', המטכ"ל ולשכותיו, המרחבים הפיקודיים, החילות הטריטוריאליים – חיל שדה (חי"ש) וחיל משמר (חי"ם) – הפלמ"ח, הנוטרות והגדנ"ע; תחומי פעילות ככלכלה וכספים, רכש וחימוש, שלישות וחיול, משטר ומשמעת, סודיות וחשאיות; מגדר; ונושאי חברה ותרבות.​

ההגנה: מחברות מחקר יפרסם לא רק מחקרים חדשים בתחומים שטרם נחקרו או שמחקרם מצוי בתחילתו, אלא גם עבודות חדשות המרחיבות, מעמיקות, מעדכנות או מתקנות את המחקר הבסיסי הקיים, אם באמצעות מקורות חדשים שטרם שימשו ואם על ידי שימוש חדשני בתיעוד שכבר נוצל בעבר.

בנוסף למחקרים יופיעו בכתב העת גם תעודות שעדיין לא פורסמו ושיש בהן לתרום  לחקר 'ההגנה'. לכל תעודה יצורף מבוא שיציג אותה בהקשריה והיא תלוּוה בהערות מבארות.

בגיליון הראשון של כתב העת פורסם חלקו הראשון של מאמר מאת שמרי סלומון: 'פרויקט תיקי הכפרים: פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ב"הגנה", חלק א: 1943–1945', ההגנה: מחברות מחקר 1 (אביב תש"ע), עמ' 1–129. חלק זה של המאמר מוקדש לשנותיו הראשונות של פרויקט תיקי הכפרים. הפרויקט, שנועד להכין תיקים לצרכים מבצעיים על הכפרים הערביים בארץ-ישראל המנדטורית, תיק לכל כפר, היה גורם מכונן ומרכזי בהתפתחות המודיעין הצבאי והסיירות ב'הגנה'. ההתמקדות בכפר הערבי נבעה מכך שבמהלך המרד הערבי או ה'מאורעות' של 1936–1939 השתמשו החבורות החמושות הערביות – הגורם הפעיל בטרור של המרד – בכפרים כבסיסי יציאה ומקומות מקלט, וכמקור לכוח אדם, כסף ומזון. בחמש שנותיו של פרויקט תיקי הכפרים הוכנו מאות תיקים, שמהם נותרו כשלושים בלבד. בתיקים רוכז בעיקר תיעוד חזותי על הכפרים ועל אובייקטים בהם ובסביבתם, שכָּלל מפות, תצלומי אוויר, תרשימים ותצלומים קרקעיים, וכן דו"חות כתובים. לצורך הוצאתו לפועל של הפרויקט הוקם מנגנון מודיעין צבאי, נפרד משירות הידיעות (ש"י) של 'ההגנה'. מנגנון זה התבסס על קציני התכנון במרחבים הפיקודיים הראשיים של 'ההגנה', על קציני מודיעין שהוצבו במרחבים אלה ובגדודי החי"ש והפלמ"ח, ועל כיתות הסיירים של החי"ש, הפלמ"ח ומשטרת היישובים העבריים. הכשרת הקמ"נים וכיתות הסיירים למנגנון המודיעין הצבאי בכלל ולפרויקט תיקי הכפרים בפרט, נעשתה בקורסים מיוחדים שפותחו ואורגנו בשיתוף פעולה בין מחלקת מודיעין שהוקמה בלשכת התכנון שבמטכ"ל 'ההגנה' לבין לשכת ההדרכה שבמטכ"ל.

 


 

הגיליון השני של כתב העת, שיצא לאור לאחרונה, כולל את חלקו השני של המאמר: 'פרויקט תיקי הכפרים: פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ב"הגנה", חלק ב: 1945–1948', ההגנה: מחברות מחקר 2 (קיץ תשע"ח), עמ' 1–312. בחלק זה מוצגת התפתחות פרויקט תיקי הכפרים מ-1945 עד מלחמת העצמאות. הוא כולל בין היתר דיון בתכניות האופרטיביות של 'ההגנה' שהותוו ויושמו בשנים אלה – תכנית ב, תכנית מאי 1946, תכנית יפת ותכנית ד – ובקשר בינן לבין הפרויקט; הצגה של הקורסים השני והשלישי לקמ"נים והקורסים השני והשלישי למ"כים סיירים; סקירה של הכנת תיקי כפרים ותיקי יעדים אחרים במהלך 'המאבק החמוש' (1945–1946) ולאחריו; שימוש במסתערבים ובצילום מן האוויר לצורך הפרויקט; ניתוח מפורט של שני תיקי כפרים שהוכנו ב-1947; ועיון מקיף בהכנת תיקי כפרים ובשימוש בהם במלחמת העצמאות. הנה קישוריות לתכנים מגיליון 2:

דף הכותר של גיליון 2, תוכן העניינים והנחיות למחברים

המאמר: מבוא

בגיליונות הבאים של ההגנה: מחברות מחקר יוצגו מאמרים נוספים וכן תעודות שטרם פורסמו, השופכות אור חדש על התפתחות 'ההגנה' במחצית הראשונה של שנות הארבעים, בהן כרטסת מנגנון הקבע של הארגון; והרצאה של ראש לשכת ההדרכה במטכ"ל 'ההגנה', יוסף רוכל (אבידר), שאותה נשא בקורס למפקדי מחלקות ב-1944 ובה הציג בהרחבה את המבנה הארגוני של 'ההגנה'.

חוקרים המעוניינים להציע לפרסום מאמרים ותעודות בכתב העת​ מוזמנים לפנות בדוא"ל לעורך, שמרי סלומון: haganah_arch@mod.gov.il