אוסף מכתבים מרגשים שכתבו תלמידי כיתה ו' מבית ספר "יבנה" בלוס אנג'לס לשר הביטחון משה דיין בעקבות טביעת המשחתת אח"י אילת.
המשחתת אח"י אילת שסימנה הצבאי ק-40 פעלה בשרות חיל הים משנת 1956 וטובעה בערב ה-21 באוקטובר 1967, בשעה 17:30 בערך, במהלך סיור ביטחון שוטף לאורך חופי סיני, כתוצאה מפגיעת טילים, שנורו מספינות טילים מצריות. באירוע נהרגו ונפצעו לוחמים מצוות המשחתת .
המכתבים נשלחו לשר הביטחון דאז, משה דיין, ע"י המחנך של תלמידי כיתה ו', מר זאב הילמן, מורה ישראלי שטס ללמד בארה"ב. במכתבו הוא מספר לדיין כי: "כיתתנו ערות מאוד למתרחש בארץ". ובעקבות כך: "טיבוע אח"י 'אילת' זעזע את תלמידנו, ואחרי שיחה קצרה החליטו לתרום מחסכונותיהם כחלקם ברכישת אנייה חדשה, ולהביע את רגשותיהם ומחשבותיהם במכתבים אלייך".
התלמידים מצרפים למכתבים כסף כדי שמדינת ישראל תוכל לקנות משחתת חדשה במקום אח"י אילת שטבעה. בתחתית כל מכתב כותבים התלמידים כמה כסף הם שולחים. התלמידה דבורה פראו כותבת: "אני והכיתה שלי החלטנו לאסוף כסף, לעזור לאחינו בארץ ישראל. אני שולחת כסף כדי להשתתף בקנית אנייה חדשה אשר תשמר על חופי ארצנו. אני יודעת שזה לא הרבה כסף אבל אין לי עכשיו יותר". התלמידה שרה שפר כותבת: "אני ילדה בת 11 ואני רק יכולה להתפלל לשלומה של ישראל. אני גם שולחת דולר אחד אשר חסכתי, כדי לעזור לקנות אנייה חדשה". התלמיד שלום לינדרמן: "אני נותן כסף בשביל משחתת חדשה. אבל אני יודע שאני לא יכול לשלם את על הכסף, אבל אני נותן כמה שאני יכול".
במכתבים מביעים התלמידים את רצונם להתגייס לצה"ל אך מודעים לכך שבגלל גילם הצעיר הם אינם יכולים להתגייס. התלמידה ששונה גרונברגר כותבת: "אני שולחת כסף כדי לקנות אנייה חדשה, כי אני לא יכולה להיות חיילת". התלמיד כתריאל טמשפסקו כותב: "איני יכול להילחם עמכם כי אני טרם הגעתי לגיל בר מצווה". התלמידה אסתר טרק כותבת: " יש לי הרבה בני ובנות דודים בצה"ל... אבל אני ילדה בת 10.5 ואיני יכולה להילחם".
התלמידים מביעים את רצונם לעלות לארץ ישראל. התלמיד חיים מנדל כותב: "אני צעיר ואני לא יכול עכשיו לעלות לארץ הקודש. אני אעלה כאשר אהיה גדול יותר". התלמידה שלומית אזולאי: "אני רוצה לבוא ארצה- כבר הייתי שלוש פעמים- וללמוד באוניברסיטה בירושלים. אני אוהבת מאוד את מדינת ישראל וכאשר אגדל אני רוצה להיות אזרחית טובה בישראל".
התלמידים מספרים במכתב שהם עוקבים בכלי התקשורת על הנעשה בארץ ומביעים את העצב שהם חווים בעקבות טביעת המשחתת ומוות אנשיה. התלמידה מלכה רובנר מספרת: "כאשר שמעתי שהמלחמה התחילה רציתי לבכות. כל הזמן הקשבתי לחדשות בטלוויזיה וברדיו. קראתי גם הרבה בעיתון. תודה לאל נצחנו את השונאים אבל עכשיו טבעו אנייה שלנו והרבה בחורים שלנו טבעו".
שר הביטחון, משה דיין מקבל את המכתבים של התלמידים ומחזיר להם מכתב תשובה: "מורכם, מר זאב הילמן, המציא לי את מכתביכם החביבים, הכתובים בשפתנו העברית ואת תרומותיכם הצנועות להגברת כוחו של חיל- הים הישראלי. קבלו נא, ילדים יקרים, תודתי על המכתבים ועל התרומה ועשו נא חי בלימודיכם. שלכם בחיבה, משה דיין שר הביטחון".