קראו לה "אם כל המלחמות" (סדאם חוסיין), "מלחמת המפרץ הראשונה"(ישראל) ו"סופה
במדבר (ארצות הברית), אולם בתודעה הישראלית היא תיזכר כאוסף של טראומות, שלקח זמן
רב עד שחלפו, אם בכלל. | |
|
מי שהיה בר דעת באותה תקופה, לעולם לא ישכח את הרעד שאחז בכל אחד מאיתנו עם השמע סיסמת ההתראה "נחש
צפע" ברדיו, התראה שניתנה כדקה לפני נחיתת טילי הסקאד על ישראל; את הכנת "החדר
האטום" מפני התקפת אב"כ ואת ה"בילוי" המפוקפק בו, את נשיאת המסכות לכל מקום אליו
הלכנו, את מפת החלוקה לאזורים של נפילות הטילים, את שידורי החדשות מסביב לשעון מחד- ו"הגל השקט" המודיע על התקפות טילים בלילה, מאידך; את סוללות טילי הפטריוט שהביאו
איתם האמריקאים ולחילופין, את ה"באבא בובה" מחשב הקיצין, את חבורת "זהו זה" שגרמה
לנו להעלות חיוך על פנינו המתוחים מדאגה ואת קולו של "המרגיע הלאומי"- דובר צה"ל
דאז, נחמן שי.
מלחמת המפרץ פרצה ב- 17.1.1991 עם פקיעת האולטימאטום [החלטה
678] של נשיא ארצות הברית כלפי עיראק. המבצע החל במתקפה אווירית רחבת היקף של
מדינות הקואליציה והשמדת חיל האוויר העיראקי. בשלב השני של המבצע הושמדו מתקני
הפיקוד והתקשורת והשלב השלישי והגדול בו כלל השמדת מטרות בכל רחבי עיראק וכווית-
טילי סקאד ומשגריהם,מתקני תעשיות נשק והכוח הימי העיראקי.
טילי הסקאד שעפו
בהמוניהם לעבר ישראל במשך שישה שבועות, כתגובה על מתקפת הקואליציה, יצרו תודעה חדשה
בקרב העם בישראל- כל ישראל במלחמה, העורף האזרחי במלחמה- תודעה שהתחדדה במשך השנים
במלחמת לבנון השנייה ובתקופת "צבע אדום" בדרום הארץ. לעבר ישראל שוגרו 39 טילים
שגרמו בעיקר לנזק ברכוש, אך גם לפציעתם של עשרות אנשים ולמותם של שניים (בנוסף על
מותם של שלושה אנשים מבוגרים באופן עקיף, כתוצאה מבהלה ומהתקף לב).
כדרכנו
בקודש, נציג בפניכם תערוכת צילומים, הפעם של צלמי "במחנה", צילומים המצויים במאגר
התצלומים של ארכיון צה"ל, אשר הם, יותר מאלף מילים, יעוררו בכם את הזיכרונות (ראו תמונות).
תצלומים נוספים שלא פורסמו בתערוכה ואוספים בנושאים שונים, נמצאים בארכיון צה"ל
ומערכת הביטחון. הנכם מוזמנים לבוא, לעיין ולהתרשם.