יצחק רבין- מצביא ומנהיג

​יצחק רבין נולד בשנת 1922 בירושלים. הוא למד והתחנך בבית חינוך לילדי עובדים בתל אביב ובבית ספר החקלאי בגבעת השלושה. את לימודי בית הספר התיכון עשה בבית הספר החקלאי כדורי אותו סיים בשנת 1940.

בשנת 1941 היה מראשוני הפלמ"ח שזה עתה הוקם ושרת בפלוגה ב' שהוצבה בקיבוץ חניתה, עבר קורס מכ"ים וקורס מ"מים בג'וערה, פעל כמ"מ ולאחר מכן כסגן מפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח. הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות, לרבות הפריצה למחנה עתלית ב-1945 ושחרור המעפילים שנתפסו ע"י הבריטים והיו עצורים במחנה. ב- 29.6.1946 ב"שבת השחורה" שבה פשטו הבריטים על מנהיגי היישוב ועל מפקדים מבין אנשי הסוכנות היהודית וה"הגנה" ועצרו אותו, נעצר גם יצחק רבין והוחזק במחנה רפיח. הוא שוחרר על ידי הבריטים בנובמבר 1946. לאחר שחרורו מונה למפקד הגדוד השני של הפלמ"ח שאבטח את צינור המים בנגב.

באוקטובר 1947 ערב מלחמת העצמאות מונה לקצין המבצעים של הפלמ"ח ובמסגרת תפקידו זה היה אחראי בחודשים הראשונים של המלחמה לאבטחת שיירות האספקה שעלו לירושלים מהשפלה. עם הקמת חטיבת הפלמ"ח "הראל" באפריל 1948 מונה למפקדה. חטיבת "הראל" השתתפה בקרבות קשים על הדרך לירושלים ובעיר עצמה, ובהם הניסיון לפרוץ לרובע היהודי בעיר העתיקה.

עם חידוש הקרבות לאחר תום ההפוגה הראשונה נטל ביולי 1948 חלק במבצע "דני", ("לרלר" בראשיתו- כיבוש לוד רמלה לטרון רמאללה) כקצין המבצעים של המבצע, ובספטמבר 1948 נטל חלק כקצין מבצעים של חזית הדרום במבצעי "יואב", "חורב" ו"עובדה" שבעקבותיהם שוחרר הנגב ונפרצה הדרך עד אילת. עם תום מלחמת העצמאות השתתף במשלחת ישראל לשיחות עם המצרים ברודוס כנציג פיקוד הדרום. בעקבות שיחות אלה נחתם ב-24.2.1949 הסכם שביתת הנשק עם מצרים

בשנים הבאות מילא את התפקידים הבאים: ב-10.6.1949 מונה למח"ט 12 ("הראל"); מנובמבר 1949 עד נובמבר 1950 כיהן כמפקד בי"ס למג"דים ומפקד בה"ד 2. בשנים 1950- 1952 היה ראש מחלקת המבצעים באג"ם ובהמשך שירותו בצה"ל כיהן כראש אגף ההדרכה בדרגת אלוף (1953- 1956 ), כאלוף פיקוד הצפון (1956- 1959 ), בתפקיד זה התמודד עם בעיות מחמירות בגבול הסורי, ראש אג"ם (1959- 1961 ) וראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל (1961 - 1963 ).

ב- 1.1.1964 מונה על ידי ראש הממשלה לוי אשכול לרמטכ"ל השביעי בצה"ל. תקופת כהונתו התאפיינה ב"מלחמה על המים" (הפעלת המוביל הארצי וסיכול התוכנית הסורית להטיית מקורות הירדן). בד בבד פעל להכנת צה"ל למלחמה ופיקד עליו במלחמת "ששת הימים" (5.6.1967 - 10.6.1967 ) שבמהלכה נכבשו חצי האי סיני, רמת הגולן, הגדה המערבית וירושלים המזרחית.

ב-ינואר 1968 פשט מדיו ומיד החל במסלול המדינאות: הוא מונה לשגריר ישראל בארצות הברית. בתפקידו זה פעל רבות לטיפוח הקשרים עם הממשל האמריקאי. בסמוך לסיום תפקידו בוושינגטון פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהלכה פעל ליד הרמטכ"ל דוד אלעזר כדי לסייע במידת האפשר.

בעקבות הבחירות לכנסת שנערכו בדצמבר 1973 מונה לשר העבודה בממשלתה של גולדה מאיר. לאחר התפטרותה בעקבות פרסום" דו"ח ועדת אגרנט" נבחר מטעם מפלגת העבודה כמועמד לראשות הממשלה. ב-2.6.1974 התמנה לראש ממשלה. אחדים מהאירועים הבולטים בתקופת כהונתו כראש ממשלה (1974- 1977 ) היו חתימת הסכם הביניים השני עם המצרים (ספטמבר 1975 ), מזכר הבנה עם ארצות הברית המבטיח סיוע אמריקני, ומבצע "אנטבה" לשחרור בני הערובה הישראלים החטופים באוגנדה (יולי 1976 ).

באפריל 1977 התפטר מראשות הממשלה. לאחר הבחירות של 1977 נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה שעברה לאופוזיציה. בממשלות האחדות הלאומית בשנים 1984- 1990 כיהן כשר הביטחון. בתקופה זאת פעל להוצאת צה"ל מלבנון ולכינון אזור הביטחון בדרום לבנון, ביטל את פרויקט ה"לביא", וצמצם את תקציב הביטחון במטרה לייצב את הכלכלה. בתקופתו פרצה האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987), בעקבותיה נקט מדיניות של יד חזקה בשטחים.

יחד עם זאת, השתתף עם שמעון פרס במאמצי קידום השלום והיה שותף לניסוח "מסמך לונדון" בפגישה עם המלך חוסיין. ב- 1989 נוסחה תוכנית שלום במטרה להגיע להסכם עם הפלסטינאים. התוכנית אומצה על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר. ב-1990 התפרקה ממשלת האחדות הלאומית ויצחק רבין חזר לאופוזיציה עד 1992. לאחר הניצחון של מפלגת העבודה בבחירות 1992 הוקמה ממשלה חדשה בראשותו. מיד עם תחילת כהונתה החלו שיחות עם צוות פלסטינאי באוסלו, שתוצאותיהם- חתימת "הסכם אוסלו" בנורבגיה 20.8.1993 . ב-13.9.1993 נערך טקס החתימה על הצהרת העקרונות בבית הלבן ("הסכם אוסלו א' "), שעיקרו- מתן שלטון עצמי לפלסטינאים בשטחים לתקופה של חמש שנים. ב-4.5.1994 נחתם הסכם "עזה ויריחו תחילה", שבמסגרתו פינה צה"ל את כוחותיו משטחי עזה ויריחו והוענקה לפלסטינאים אוטונומיה. ב-28.9.1995 נחתם בוושינגטון "הסכם אוסלו ב' ", ובמסגרתו הורחבו שטחי האוטונומיה לפלסטינאים בגדה המערבית.

בערוץ הירדני- ב- 25.7.1994 התקיימה פסגה משולשת בוושינגטון בהשתתפות יצחק רבין, המלך חוסיין והנשיא קלינטון. בסיום הפסגה הוכרז על סיום מצב הלוחמה בין ישראל וירדן. ב- 26.10.1994 נחתם הסכם השלום עם ירדן בנקודת הגבול בערבה בהשתתפות אותם ראשי המדינות.

כהוקרה על פעולתם למען קידום השלום באזור הוענק ב- 10.12.1994 פרס נובל לשלום ליצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת.

ב-4.11.1995 בתום עצרת שלום רבת משתתפים שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, נרצח יצחק רבין בידי מתנקש יהודי שהתנגד לקו שהוביל ראש הממשלה של הידברות עם הפלסטינאים. יצחק רבין נקבר בהר הרצל בירושלים. בהלוויתו השתתפו כ-80 ראשי מדינות וראשי ממשלות מהעולם כולו שבאו להביע הוקרתם לפועלו ולאישיותו..