ערב מלחמת העצמאות גרו בירושלים כ- 100,000 תושבים
יהודים לעומת כ 65,000 תושבים ערבים. העיר הייתה מוקפת מכל עבריה יישובים ערביים
שחלשו על דרכי הגישה אליה מכיוון מזרח, צפון ודרום. בגלל מיקומה הגיאוגרפי, המוצא
היחיד של ירושלים לאזור רצועת החוף העברית היה הכביש שהתפתל ממערב לעיר בין ההרים
בואכה באב אל ואד (שער הגיא) ומשם המשיך דרך חולדה לתל אביב וליישובים היהודיים
בשפלת החוף. כביש זה עבר דרך כפרים ערביים שהפריעו לתחבורה היהודית העוברת בו,
בייחוד בקטע שבין באב אל ואד ועד הכניסה לעיר.
מרבית האוכלוסייה היהודית
בירושלים שכנה בעיר המערבית, בעוד התושבים הערביים גרו בעיקר במזרחה. יתרה מזו,
השכונות והאזורים היהודיים לא היוו רצף אחד, ואחדים מהם היו מבודדים בתוך שכונות
ערביות כשהם מנותקים מירושלים העברית. כך הרובע היהודי, שבלב בעיר העתיקה הערבית,
וכך גם המרכז המסחרי הישן שממערב לעיר העתיקה, בית הכרם ובית וגן במערב העיר, הר
הצופים בצפונה של העיר, תלפיות בדרום ועוד.
נוסף על הבידוד של השכונות
העבריות בתוך העיר, נמצאו מבודדים גם מספר יישובים במרחב שמחוץ לעיר שחיו בתוך
סביבה ערבית. ביניהם נווה יעקב ועטרות בצפון העיר, רמת רחל בדרומה , הרטוב במערבה
וכן יישובי גוש עציון, סדום וצפון ים המלח.
בחודש מארס 1948 נחסם עורק
תחבורה יחידי זה, ועמו נחסמה גם האפשרות להביא הספקה , מזון , ציוד, חומרי רפואה,
נשק ותחמושת לירושלים - העיר הושמה במצור. בנוסף הותקפו והופגזו שכונות העיר יומם
ולילה.
כדי לחלק בצורה נכונה לאוכלוסייה האזרחית את המעט שהיה, הונהג בעיר
משטר שבו חולקו המזון והמים בהקצבה. ככל שעבר הזמן החמירה המצוקה והקריאות לעזרה
הלכו וגברו.
במהלך אפריל, מאי ויוני 1948 תוכננו ובוצעו מספר מבצעים צבאיים
גדולים בדרך אל העיר במטרה לפרוץ את המצור עליה ולחברה לשפלה העברית (המבצעים
"נחשון", "הראל" "מכבי", "בן נון" ו"יורם"). במבצעים אלה נכבשו משלטים לאורך הדרך
לירושלים, והוסר האיום הערבי על הדרך.
בחודש יוני, תוך כדי הקרבות, אותרה
דרך חלופית שהוכשרה להעברת שיירות מזון והספקה לירושלים - הלא היא "דרך בורמה". בכך
הוסר חלקית, בחודש יולי, המצור על ירושלים לאחר כשבעה שבועות.
לאחר קרבות
"עשרת הימים" (9 עד ה18 - ליולי 1948) שבהם נכבשו שטחים והורחב פרוזדור ירושלים,
נסללה דרך נוחה יותר שכונתה "דרך הגבורה" (ויותר מאוחר "כביש הגבורה").
(לנושא השיירות בדרך אל העיר תיוחד תצוגה נפרדת)