במסגרת העשייה הציבורית העשירה וארוכת השנים של שמעון פרס, בולטים חלקו ותרומתו
לביטחון ישראל.
פרס החל את דרכו בשירות הציבורי הממלכתי במשרד הביטחון
(משהב"ט). בשנת 1948 היה פרס הממונה על הקשר עם משלחות הרכש בחו"ל ועם התעשייה
הצבאית. באפריל 1949, מונה לראש שירותי חיל הים במשהב"ט ועסק בכל נושאי המנהלה,
הגיוס, הרכש וההצטיידות של חיל הים.
ביוני 1949 צורף שמעון פרס למשלחת הרכש
של משהב"ט בניו-יורק. בשלהי 1950 מונה לעמוד בראש המשלחת וניצח על פעולות הרכש
הצבאי בארצות-הברית ובקנדה.
בפברואר 1952 הוחזר פרס לארץ ומונה לסגנו של
מנכ"ל המשרד, זאב שינד. פרס קיבל אחריות ישירה לאגפי החימוש, האספקה ואגף הנוער
והנח"ל.
בספטמבר 1952 מונה שמעון פרס למנכ"ל בפועל של משהב"ט ובדצמבר 1953 מונה פורמאלית
למנכ"ל המשרד. פרס כיהן כמנכ"ל משרד הביטחון משך שבע שנים, עד יולי 1959. בשנות
כהונתו כמנכ"ל עסק פרס בארגון מחדש של משרד הביטחון; באיתור מקורות להצטיידות צה"ל
בנשק חדיש; בהנחת היסודות לתעשייה האווירית והאלקטרונית והרחבתה של התעשייה הצבאית;
בטיפוח המחקר והפיתוח המדעי, לרבות הקמתה של "הרשות לפיתוח אמצעי לחימה" (רפא"ל);
ובהקמת הכורים הגרעיניים של ישראל בדימונה ובנחל שורק.
בשנים שקדמו למלחמת
סיני הוביל שמעון פרס את כינון היחסים הביטחוניים ההדוקים עם צרפת. הקשרים שרקם עם
ראשי הממסד הביטחוני הצרפתי תרמו תרומה מכרעת להתעצמות הצבאית של ישראל, ובכלל זה
רכש של מטוסי סילון וטנקי מערכה. בשנת 1956 היה פרס שותף לתאומים המדיניים
והביטחוניים עם צרפת לקראת מלחמת סיני. לאחר המלחמה, בשנת 1957, הניח פרס את
היסודות לשיתוף פעולה ביטחוני עם מערב-גרמניה, במסגרתו סיפקו הגרמנים לישראל, עד
אמצע שנות השישים, מערכות נשק לרבות: מטוסים, מסוקים וטנקים.
בשנת 1959 נבחר
שמעון פרס לכנסת ומונה לסגן שר הביטחון, תפקיד בו כיהן עד 1965. בשנים אלו הוביל
פרס את המחקר והייצור הביטחוני, ובכלל זה תחילת הייצור העצמי של מטוס ה"פוגה
מגיסטר" ושיגורו לחלל של הטיל "שביט", שסימל את כניסת ישראל לתחום חקר
החלל.
שמעון פרס שימש שר ב-12 ממשלות בתפקידים שונים. פעמיים כיהן כשר
ביטחון. ביוני 1974 מונה פרס לשר הביטחון בממשלתו הראשונה של יצחק רבין וכיהן
בתפקיד עד 1977. עם כניסתו לתפקיד עסק בשיקום צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים וביישום
הסכמי ההפרדה עם מצרים וסוריה. כמו כן הניח את היסודות לשיתוף פעולה עם ההנהגה
הנוצרית-מארונית בלבנון ויזם את הקמתה של "הגדר הטובה" בגבול ישראל-לבנון. בקיץ
1976 היה פרס בין יוזמי מבצע אנטבה ("מבצע יונתן") לשחרור חטופי מטוס "איר פראנס"
באוגנדה.
בספטמבר 1984 נבחר פרס לכהונת ראש הממשלה. הוא פעל ליציאת צה"ל
מלבנון ולהקמתה של רצועת הביטחון בדרום לבנון כשטח חיץ. בשנים 1985-1984 אישר פרס
את מבצעי המוסד וחיל האוויר להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. כהונתו כראש ממשלה
הסתיימה באוקטובר 1986.
בנובמבר 1995, בעקבות רצח רבין, נבחר פרס לכהונת ראש
הממשלה ושר הביטחון. פרס הקדיש את מירב מרצו ללחימה בטרור. באפריל 1996 הנחה את
צה"ל לצאת למבצע "ענבי זעם", שכוון נגד תשתיות ארגון ה"חזבאללה" בדרום לבנון.
כהונתו של פרס הסתיימה ביוני 1996.
בממשלת שרון הראשונה כיהן פרס בשנים
2002-2001 בתפקיד שר החוץ. כחבר ה"מטבחון" היה שותף לקבלת ההחלטות בנושא המאבק
בטרור הפלסטיני, לרבות היציאה למבצע "חומת מגן", לביעור תשתיות הטרור באיו"ש.
בממשלת שרון השנייה כיהן שמעון פרס בשנים 2006-2005 כמשנה לראש הממשלה, והיה שותף
להחלטה על תוכנית "ההינתקות" מרצועת עזה וממספר ישובים בצפון השומרון.
ביולי
2007 נבחר שמעון פרס לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל וכהונתו נמשכה עד יולי 2014.