החזית המצרית
המאמץ העיקרי של הכוחות היה בחזית המצרית. קדמה להכנסת הכוחות תקיפת שדות התעופה
במצריים והשמדת עיקר הכוח האווירי המצרי בתוך שלוש שעות.
בכך הושגה מראשית
המלחמה עליונות אווירית ישראלית שהקלה כמובן על תנועת כוחות הקרקע.
בלחימה בסיני
וברצועת עזה פעלו: בציר הצפוני - אוגדה 84 (מפקד: אלוף ישראל טל), שכללה את חטיבה 7
(מח"ט: אל"מ שמואל גורודיש), חטיבה 60 (מח"ט: אל"מ מנחם אבירם), חטיבה 35 (מח"ט:
אל"מ רפאל איתן), וכוחות נוספים. בציר המרכזי - אוגדה 38 (מפקד: אלוף אריאל שרון)
שכללה את חטיבה 99 (מח"ט: אל"מ יקותיאל אדם), חטיבה 14 (מח"ט: סא"ל מרדכי ציפורי),
חטיבה 80 (מח"ט: סא"ל דני מט), וכן כוחות מחטיבה 8 (סמח"ט: סא"ל מרדכי בן פורת)
וכוחות נוספים. אוגדה 31 (מפקד: אלוף אברהם יפה) עם חטיבה 200 (מח"ט: אל"מ יששכר
שדמי), חטיבה 520 (מח"ט: אל"מ אלחנן סלע) וכוחות נוספים שפעלו במרחב בין שתי
האוגדות. הכוחות הללו היו תחת פיקודו של אלוף פיקוד הדרום האלוף ישעיהו
גביש.
ההשתלטות על חצי האי סיני עד חוף מפרץ סואץ הסתיימה ב- 9 ביוני 1967.