הרב שלמה גורן ז"ל (3.2.1918-29.10.1994)
הרב שלמה גורן היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971). שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל בשנים 1983-1972. תלמיד חכם גדול ומחבר ספרים פורה.
חתן פרס ישראל לספרות תורנית בתשכ"א(1961), ופרס הרב קוק בתש"ג בעבור השנים תש"א-תש"ג (1943-1941) ובתשמ"ה(1985).
נולד בעיר זמברוב שבפולין לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת 1925 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים,שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי.
לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים . בגיל 17 נסמך לרבנות ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בשנים 1940- 1944 למד באוניברסיטה העברית.
ב־1945 נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), מתלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק.
הרב גורן הפך במהלך חייו לצמחוני (בדומה לאשתו ולחותנו), החלטה שהתקבלה אצלו אחרי ביקור בבית מטבחיים בקנדה במסגרת פיקוח כשרות[דרושמקור].
תקופת שירותו הצבאי
עם פרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936 הצטרף הרב גורן לארגון "ההגנה". הוא לא היה שבע רצון מהתנהלותה של ההגנה בשנים שבין מלחמת העולם השנייה להקמת מדינת ישראל, ועבר לארגון הלח"י. עם זאת, התנגד לפעולות טרור של הלח"י ולפגיעה בערבים רק בגלל היותם ערבים.
במלחמת העצמאות
עם ראשית מלחמת העצמאות החליט לעזוב את הלח"י ולהצטרף חזרה להגנה, בשל דעתו כי בשלב זה מוטלת חובה על כל הארגונים להתאחד כנגד האויבהערבי. הרב גורן יכל לקבל פטור מגיוס עקב היותו רב, אך הוא סירב לפטור והתנדב להצטרף לכוחות הלוחמים. במסגרת הלחימה העירונית בירושלים שימש כצלף. במהלך חורף 1948 הוצע לרב גורן על ידי הרב הרצוג והרב מימון (ועל דעת בן-גוריון) להתמנות כרב הראשי של הצבא העברי. הוא סירב, בשל אי־רצונו בקריירה צבאית. הופעל עליו לחץ על ידי הרבנים הראשיים,הרב מימון ודוד שאלתיאל (מפקד הצבא בירושלים) לקבל את המינוי. לבסוף התרצה הרב גורן לקבל את המינוי, בתנאי שיתאפשר לו להמשיך לקחת חלק בפעילות הלחימה.
במסגרת פעילותו בירושלים ארגן הרב גורן אתהכשרת המטבחים והכנות הכשרות לקראת פסח, בסיוע בחורי ישיבות. הוא ארגן את סדרי הפסח הציבוריים לחיילים במספר אולמות במחנה שנלר. סדרפסח זה הפך לדגם לסדרי פסח עתידיים בצה"ל.
על רקע המחסור במזון בירושלים בתקופה זו, נקלע הרב גורן לסכסוך חריף עם דב יוסף לגבי הקצאת מלאי מצות שהיה בעיר. בעוד יוסף ייעד את המצות לאזרחים, ולחיילים את מלאי החמץ, דרש הרב גורן להקצות את המצות לחיילים. במהלך עימות זה פרץ הרב גורן למפעל המצות בסיוע חיילים, והעביר את המצות למטה הפלמ"ח בשכונת בית הכרם. סכסוך נוסף התגלע עם יוסף בקשר לשימוש בבוליביף, בשר משומר לא כשר שהיה בירושלים בכמויות גדולות מעודפי הצבא הבריטי. בעוד יוסף רצה להשתמש בבוליביף לצורך הצבא, התנגד לכך הרב גורן (כל זמן שהיה מזון זמין אחר לאותה שעה לצבא), והציע להעמיד את הבוליביף לפצועים שהיו מאושפזים בבתי חולים ולקשישים.
נושא אחר שאליו נדרש הרב גורן באותה תקופה היה נושא חילול שבת לצורך ייצור תחמושת לצבא ולצורך הכנת ביצורים. באחד מימי שישי נקראהרב גורן בדחיפות למפקדת הצבא בירושלים, שם הודיע לו דוד שלתיאל כי התקבלה ידיעה מודיעינית על כך שהלגיון הירדני מתכוון לכבוש את ירושלים בעזרת טנקים בבוקר השבת. מניעת הכיבוש הצריכה חפירת תעלות נ"ט בליל שבת, והכוח הזמין לביצועה היה בעיקר בני הישיבות.שאלתיאל ביקש מהרב גורן לרתום את בני הישיבות למטרה זו. הרב גורן שכנע את הרב הרצוג לחתום על הצורך במעשה זה, אך נכשל בניסיוני לצרף את הרב דושינסקי לחתימה (אף שלדברי הרב גורן, גם הרב דושינסקי הסכים כי הדבר מחויב מבחינה הלכתית). בערב שבת עבר הרב גורן בריכוזי בני ישיבות, תיאר להם את המצב הצבאי וביקשם להצטרף לפעולות החפירה. לבסוף הגיעו מעל אלף בחורי ישיבות למטרה זו. התעלות שנחפרו מילאו בהצלחה את תפקידן ועצרו את פלישת הכוח המשוריין בבוקר השבת.
אחד מהנושאים שבהם עסק במסירות במשך כלשנות כהונתו, במלחמת העצמאות ובמלחמות שלאחר מכן, היה הבאת חללי צה"ל לקבורה והתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן. פעילותו הממושכת בנושא זה זכתה לתהודה ציבורית רחבה, במיוחד בהתרת עגונות חללי הצוללת "דקר" והמשחתת"אילת" שטובעה מול חופי מצרים.
כרב צבאי ראשי
במהלך ההפוגה הראשונה נפגש הרב גורן עם דוד בן-גוריון, לצורך מינויו הרשמי כרב ראשי לצה"ל. השניים חלקו תפישת עולם דומה לגבי הצורך בהיותו של צה"ל צבא אחיד ושוויוני, ללא יחידות נפרדות לדתיים וחילונים.הרב גורן הביע בעיני בן-גוריון את דעתו כי לשם כך יש צורך בכשרות ובשמירת שבת בכל הצבא,באופן ממלכתי, וכי בכל בסיס צבא צריך שיהיה בית כנסת, אך אין להטיל חובה על החיילים לבקר בו (בניגוד לצבא הבריטי שבו הוטלה חובה על כל החיילים לצעוד עד הכנסייה, אך לא להיכנס אליה). בסיום הפגישה הציג בן-גוריון את הרב גורן בפני הרמטכ"ל יעקב דורי.בשל החשיבות שראה בן-גוריון בנושא, ביקש בן-גוריון מהרמטכ"ל להציב משרד לרב גורן בסמוך ללשכתו של בן-גוריון, לצורך מגע ישיר במקרה הצורך. גם דורי הציע לרב גורן ערוץ ישיר עמו, למרות הכפיפות של הרבנות הצבאית לאכ"א, בשל חשיבות הנושא. תוצאה נוספת של הפגישה הייתה עברות שם המשפחה מגורנצ'יק לגורן.
במלחמת ששת הימים
לקראת יום העצמאות תשכ"ז (1967) יצא הרב גורן לאוסטרליה לצורך סיוע למגבית היהודית המאוחדת. שם הגיעו אליו הידיעות על סגירת מיצרי טיראן בידי נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר. הרב גורן הצהיר בנאומיו על ביטחונו כי יוכל להתפלל בכותל המערבי עוד לפני חג השבועות, והחליט לחזור לארץ קודם למתוכנן.
לרב גורן נודע על החלטת הממשלה הסודית בדבר יציאה למלחמה, והוא החל בהכנות לקראתה. הוא הכין מראש נאום לשידור בקול ישראל בעת פרוץ המלחמה, ודאג לגיוס אנשי הרבנות הצבאית שתפקידם טיפול בחללים. קודם למלחמה שהה הרב גורן עם הכוחות הממתינים על הגבולות, לצורך חיזוק המורל.
בעת פרוץ המלחמה הצטרף הרב גורן לכוחות חטיבה 11, שישבה ליד ארז ויעדה היה המוצב עלימונטר, כשהוא מצויד בשופר ובספר תורה קטן. הקומנדקר שבו היה הרב גורן נפגע מפגז מצרי,ומרבית אנשיו נפצעו. הוא סייע לטיפול בפצועים וחזר לבסוף רגלית לנקודת המוצא. כשנודעלו כי נפתחה החזית הירדנית במלחמה הוא עלה לירושלים והצטרף לחטיבה 55 בפיקוד מרדכי גור.
גיוס מילואים וכוננות לפני מלחמת ששתהימים. מפקד חטיבה 7 אל"מ שמואל גונן; הרב הצבאי הראשי האלוף שלמה גורן ואל"מ רם רון אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6188/1398/ב1 צלמי במחנה.
מלחמת ששת הימים, מפקדת חטיבת הצנחנים מתמקמת במוזיאון רוקפלר לפני הכניסה לעיר העתיקה בירושלים. יושב על מגן הג'יפ סא"ל משה פלס (סטמפל) סמח"ט 55 על הארץ הרב הצבאי אלוף שלמה גורן ומולו מפקד חטיבה 55 אל"מ מרדכי (מוטה) גור אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/1454/ב1 צלמי במחנה.
הוא נכנס עם אנשיה לעיר העתיקה דרך שער האריות והיה מן הראשונים שהגיעו לכותל המערבי, לאחר כיבוש הר הבית. הוא אמר שם ברכת שהחיינו,אל מלא רחמים והלל בברכה.
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ולכותל המערבי במלחמת ששת הימים. עם הגעתו לשריד בית מקדשנו תקע שם בשופר, בירך ברכת שהחיינו ואמר הלל בברכה. הרבגורן היה גם מן הראשונים שהגיעו לאחר המלחמה לקבר רחל ולמערת המכפלה בחברון.
הרב הצבאי אלוף שלמה גורן בכותל המערבי1967 אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/1557/ב1 צלם: מיכה בר-עם.
הרב הצבאי אלוף שלמה גורן תוקע בשופר על הר הבית. משמאל, בקצה התצלום אל"מ אברהם (אברשה) טמיר רמ"ח תכנון וארגון במטכ"ל. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/1956/ב1 צלמי במחנה.
הרב שלמה גורן מחזיק ספר תורה, הכותל המערבי והר הבית. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/1965/ב1 צלמי במחנה.
הרב הצבאי אלוף שלמה גורן וסגן הרמטכ"ל אלוף חיים בר-לב בכותל. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/1967/ב1 צלמי במחנה.
הרב הצבאי שלמה גורן בכותל המערבי. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/1975/ב1 צלמי במחנה.
מלחמת ששת הימים, הרב שלמה גורן. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/4824/ב1 צלם: אלכס אגור.
הרב שלמה גורן על הר סיני, מלחמת ששת הימים. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/4843/ב1 צלם: אלכס אגור.
הרב שלמה גורן על הר סיני, מלחמת ששת הימים. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/4849/ב1 צלם: אלכס אגור.
הרב שלמה גורן על הר סיני, מלחמת ששתהימים. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/4858/ב1 צלם: אלכס אגור.
הרב שלמה גורן על הר סיני, מלחמת ששת הימים. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6200/4861/ב1 צלם: אלכס אגור.
לאחר המלחמה כתב יורם טהרלב פזמון בשם"רבנו גורן" למנגינה עממית. השיר שזכה לביצועים של אריק לביא, יפה ירקוני,מייק בורשטיין ואחרים, מתאר בנימה הומוריסטית את קורות הרב גורן במלחמה.
כרב הראשי הראשון לצה"ל, בנה הרב גורן את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת סידור התפילה של צה"ל, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקות הלכתיות בנושא.
בשנת תשכ"ח (1968) נבחר לכהן כרבה הראשי של תל אביב, וארבע שנים מאוחר יותר נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל. הרב גורן כיהן בתפקידו כרב ראשי לישראל עשר שנים.
בתקופה זו התבלט הרב גורן בשורת פסיקות שהביאו לידי ביטוי את תפיסת עולמו הלאומית. פסקים אלו עוררו את זעמם של חוגים חרדיים רבים, אולם הרב גורן זכה לתמיכתו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שיצא להגנתו לא פעם. לאחר פרישתו מתפקיד הרב הראשי הקים את ישיבת "האידרא"הסמוכה לכותל המערבי, וכיהן כראש הישיבה עד לפטירתו.
נפטר בתל אביב בליל שבת פרשת חיי שרה התשנ"ה ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
מכתב מסא"ל דוד כרמל ראש צוות נחל גדנ"ע בקמרון לרב הראשי האלוף שלמה גורן בו הוא מודה לרב על משלוח הציוד לחגי תשרי 6.10.1963
טקס חילופי רמטכ"לים יצחק רבין וצביצור. משמאל לימין:אל"מ יעקב פרי,אל"מ עוזי נרקיס,אל"מ חיים בן-דוד,סא"ל משה עמיר, אלוף שלמה גורן, אלוף ישעיהו גביש . אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 4922/0015/ב1 צלם: ורד אברהם.
פעולת כראמה, מבצע תופת. אריאל שרון,הרב שלמה גורן ורחבעם זאבי קוראים פרקי תהילים. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 6505/0034/ב1 צלמי במחנה.
הרב שלמה גורן מבקר באוגדה 143 בפיקודו שלאריאל שרון, מוקפים באנשי מילואים 1973. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 3719/0002/נ צלם: אלי חן.
הרב שלמה גורן מבקר באוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון, מוקפים באנשי מילואים 1973.אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 3719/0004/נ צלם: אלי חן.
הרב שלמה גורן מבקר באוגדה 143 בפיקודו שלאריאל שרון, סיני, 1973 .אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 3719/0012/נ צלם: אלי חן.
הרב שלמה גורן עם אלוף שמואל גונן. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 4063/0001/דצ צלם: דובר צה"ל שלמה ערד.
חתונה צבאית בסיני 1974. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 8379/0039/ב1 צלם: שמחוני אבי.
מבצע "שלום הגליל" הרב הראשי שלמה גורן משוחח עם הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן. במוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד הצפון בהר כנען 1982. אוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט מס' תצלום 3191/0005/דצ צלם: דובר צה"ל ערן ינאי.
הקפות בשמחת תורה בהשתתפות הרב שלמה גורן סרט מיוטיוב
מקורות:
ויקיפדיה
תאריך פרסום: 02/11/2014