אנשי מחלקת החקירות הפליליות של משטרת ארץ ישראל –ה- CID, האזינו לכול מי שאחז בשפופרת טלפון ושוחח עם מישהו אחר, בקצה השני של הקו. האזנות, ככלי איסוף מודיעין, היו ידועות כבר מזה מספר שנים בקרב ארגוני המודיעין ברחבי ארצות תבל. בארצנו הקטנה עברו השיחות דרך מרכזיה אשר אנשיה ביצעו את הקישור הנדרש למרכזיה בארץ זו או אחרת או לעתים בין ירושלים, חיפה ותל-אביב.
האזנה לשיחות טלפון באופן חשאי הניבה מידע רב, תלוי באנשים אשר נטלו חלק בשיחה, בנושא השיחה, בעיתוי וכמובן, במיקום הדוברים ובמעמדם.
השיחה אשר מוצגת כאן, כדוגמה בלבד, נערכה בין מוסא אל-עלמי שישב באותה עת בלונדון לבין אחמד אל-שוקיירי אשר נכח במשרד הערבי בירושלים. מוסא אל-עלמי היה מראשי הנהגה הערבית בארץ ישראל וחבר ב"וועד הערבי העליון" משנת 1945. מצד שני, היה בעל דעות פוליטיות עצמאיות וניהל את "המשרד הערבי" שהיה הגוף הייצוגי של ערבי ארץ ישראל כלפי העולם. מוסא ישב לרוב בלונדון, ולא תמיד יישר קו עם דעותיו והחלטותיו של המופתי הגדול שישב במצרים.
האנשים שמאחורי האפרכסת:
מוסא אל עלמי (תמונה: מתוך אתרPASSIA )
הדובר בצד השני של הקו היה אחמד אל-שוקיירי, פעיל זוטר באותה עת של ההנהגה הפלסטינאית. מאוחר יותר במהלך חייו, הקים שוקרי את אש"ף והביא לעולם הגדול את התודעה ואת הזהות הפלסטינאית.
השיחה בין השניים נערכה בערבו של ה-23 בספטמבר 1946, כאשר מוסא אל-עלמי התקשר מלונדון אל מספר 2994 בירושלים, מספרו של המשרד הערבי. סריקת המסמך מאפשרת לראות את הטופס הסטנדרטי בו נעשה שימוש בתחנת האזנה של משטרת המנדט. הטופס נקרא טופס P.148 - דיווח של יירוט שיחת טלפון. סיווג הטופס הוא – סודי. תחנת ההאזנה היא ברמלה. מוצגים תאריך ושעה מדויקים: 23.9.46, שעה 8.10 בערב. שפת השיחה: ערבית. מספר היירוט הוא:123/9/46 – כלומר, היירוט ה-123 בחודש ספטמבר 1946.
לאחר מכן מופיע זיהוי הדוברים ומיקומם: דובר A הוא מוסא אל-עלמי ומספר הקו אשר ממנו שוחח. המספר בלונדון אינו מזוהה. מצד שני, דובר B הוא אחמד אל-שוקיירי ומספר הקו הוא ירושלים 2994, מספר של המשרד הערבי.
בתחתית הטופס מצד ימין, מופיע מספר המקלט אשר בו נקלטה השיחה, מס. 032.
בצד שמאל ישנן שתי שורות: העליונה, מציינת למי הועברה התשדורת – משרד או קצין מסויים. השורה השנייה, מציינת למי הועבר עותק של השיחה המתורגמת.
במקרה שלנו, אין ציון מיוחד, וסביר להניח כי היא הועברה כסדרה לאנשי המדור הערבי ב-CID. לעתים אנו מוצאים כי במהלך התרגום לאנגלית של השיחות שיורטו, המתרגם או המאזין או המפקח בתחנת ההאזנה רשמו פרטים בסוגריים אודות האיש או השם המוזכר במהלך השיחה.
בשיחה המצורפת להלן משוחח מוסא אל-עלמי מלונדון עם נציגו בירושלים, אחמד שוקיירי ומורה לו לצאת לאלכסנדריה. בעיר זו נתכנסו מנהיגי מדינות ערב לשיחות אודות עתידה של פלסטין. אל-עלמי מבקש משוקרי כי יחבור לשם ויהיה חלק מנציגי הפלסטינאים בשיחות לצד ג'אמל חוסייני ואמיל חורי, אנשי "הוועד הערבי העליון". מוסא אל-עלמי לא היה אהוד בקרב אנשיו של המופתי הגדול, ולכן ביקש אל-עלמי מאיש שיחו שלא לומר מילה על מה שנאמר בה, מלבד לג'אמל חוסייני, שבאותה עת לא ראה עין בעין את החלטותיו של אחיו, המופתי הגדול. בסיכומה של השיחה, מבקש מוסא אל-עלמי מאחמד שוקרי לדווח לו טלגרפית מתי הוא מתעתד להגיע ללונדון.
כפי הנראה, זו שיחה שתומללה ותורגמה מערבית לאנגלית, ברמה של מילה ומילה. זה מביא אותנו לומר מספר מילים על מנגנון ההאזנה של ה-CID : הוא היה משוכלל ויעיל ביותר. בתחנות ההאזנה ישבו אנשים אשר שלטו במספר שפות: ערבית, עברית, גרמנית, צרפתית, רוסית ועוד. לדעתי וגם על פי סיפוריהם של וותיקי הש"י [שירות הידיעות של ארגון ה"הגנה"], במקרים רבים ישבו בתחנות אלחוטנים יהודים, אשר מלבד הדיווח הרגיל למעסיק הבריטי, העבירו עותק גם לש"י. לכן מקור מודיעיני של האזנות היה מאוד חשוב. למרות שכולם ידעו שכולם, לכאורה, מאזינים האחד לשני – הרי שלא היו פתרונות תקשורת אחרות באותה עת, והשימוש בשיחות טלפון היה נרחב ואמצעי זמין לרוב הציבור אשר הנהיג את העמים בארץ ישראל באותה עת.
המסמך שלהלן כולל תמלול שיחה שנערכה בין מוסא אל-עלמי, שישב באותה עת בלונדון, לבין אחמד אל-שוקיירי אשר נכח במשרד הערבי בירושלים, 23 בספטמבר 1946
A : "האם הבנת את כל מה שאמרתי לך?"
B : "כן".
כתב: ד"ר אלדד חרובי
ערכו: אילנה אלון ונטלי שוחט
תאריך פרסום: 23/04/2014