החודש לפני 54 שנים נתפס והובא לישראל הצורר הנאצי אדולף אייכמן. שנתיים מאוחר יותר, בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני 1962, הוא הוצא להורג בתלייה. גופתו נשרפה ואפרו פוזר מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.
על תפיסתו ועל ההחלטה ההיסטורית שקיבל בן גוריון להביא את אייכמן למשפט בישראל, הוא כתב ביומנו ב-6 דצמבר 1959 "באו איסר וחיים כהן. היה בויר, התובע הכללי של הסן, יהודי, וסיפר כי נמצא אייכמן, והוא בארגנטינה.הוא יספר זאת ל-5-6 אנשים בגרמניה והממשלה תדרוש הסגרתו. הצעתי לבקש ממנו שלא יספר לאיש ולא ידרשו הסגרתו, אלא ימסור לנו כתבתו, ואם נמצא כי הוא שם, נתפוס אותו ונביא אותו הנה. איסר יעסוק בזה."
אדולף אייכמן בכלא רמלה (מתוך ויקיפדיה)
ב-15 מאי 1960, הגיע אל בן גוריון שליחו של איסר הראל, ר' המוסד, עם ההודעה כי אייכמן זוהה ונתפס. "אם אין כאן טעות בזיהוי,"כותב בן גוריון ביומנו,"הרי זה מבצע חשוב ומוצלח".
ב-23 מאי 1960 הודיע בן גוריון בכנסת על תפיסתו של אייכמן וכי הוא נמצא במעצר בישראל. בלילה שבין 31 מאי 1 יוני 1962 הוצא, כאמור, אדולף אייכמן להורג.
שנים מאוחר יותר (1967) ביקש איסר הראל, מי שהיה ר' המוסד והאחראי למבצע תפיסתו של אייכמן, מחיים ישראלי, עוזרו של בן גוריון בזמן המבצע, לברר אצל בן גוריון פרטים נוספים על המבצע שרשם בן גוריון ביומנו. על כך קראו בפתק שהעביר חיים ישראלי לבן גוריון, ובתשובת בן גוריון (במסמכים המצורפים).
להגדלת הטקסט מומלץ ללחוץ על המקשים CTRL+
כמו כן, הכנסו לפוסט קודם שנכתב כאן בבלוג, על התנגדות פילוסופים להוצאתו להורג של אייכמן.
כתבה: אילנה אלון
ערכה: נטלי שוחט
תאריך פרסום: 22/01/2014