בעיצומה של מלחמת העצמאות הוקמה בצה"ל "ועדת שמות עבריים" ועליה הופקד מרדכי נמצא-בי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת "בחר לך שם עברי" שנועדה להמריץ את החיילים לעברת את שמותיהם הלועזיים לשמות בעלי ניחוח צברי. הוראות הממליצות לבחור בשם עברי ניתנו לשגרירים, לקצינים בכירים בצה"ל, לשופטים ולנציגי המדינה בגופים בינלאומיים.
בפיקדונותיו וביומניו של דוד בן-גוריון המצויים בארכיון צה"ל, ניתן למצוא התייחסויות רבות של "הזקן" לשפה העברית, תחדישיה והתקנותיה, כמו גם לשאיפתו הבלתי מתפשרת, ברוח "ועדת השמות", לשנות את שמות המשפחה הגלותיים (בעיקר האירופאיים) של תושבי ישראל. הוא לא פסח אנשי הצבא המתחדש בדרישתו לשנות לשמות שמצלצלים טוב בעברית.
במסגרת זאת כתב אין ספור מכתבים, חלקם יועצים וחלקם אף נוזפים, פרסם 'כל קורא' ואף חוברת המייעצת כיצד ניתן לעברת את השם. אין כמעט איש צבא מתקופתו ואף אחריה שלא אולץ לשנות את שמו לשם עברי. כך בן-גוריון עצמו : דוד (גרין) בן-גוריון; וגם: יגאל (פייקוביץ) אלון; אמנון (ליפקין) שחק; אהוד (ברוג) ברק ועוד רבים וטובים. מגמה זו נמשכה עד שנות ה- 80.
היום , כידוע, ישנה מגמה לחזור לשמות המקוריים או לשמר את השם המקורי לצד השם העברי המחודש.
כתבה על הנושא נכתבה על בסיס מבחר מסמכים מאוצר ארכיון צה"ל.
להלן קישור לכתבה: בן גוריון לחץ על החיילים: "החליפו לשמות עבריים"
מאת: אמיר בוחבוט, מערכת וואלה! חדשות
כתבה: נטלי שוחט
תאריך פרסום: 06/06/2014