ועד הלשון העברית

ראשיתו של ועד הלשון בחברת "שפה ברורה" שהוקמה בשנת 1889בירושלים ביזמת אליעזר בן-יהודה ועוד אישים ירושלמים. החברה שמה לה למטרה לקדם את הדיבור העברי והקימה את "ועד ספרות" לאיסוף מילים עבריות ופרסומן. אף שהחברה והוועד שלידה פסקו לפעול כעבור זמן קצר, ראה בהן ועד הלשון – שהוקם כעבור 14 שנה – את ראשיתו.

הוועד הוקם מחדש ביזמת אגודת המורים בשנת 1905, ובין חבריו היו אליעזר בן-יהודה, דוד ילין, ד"ר אהרן מאיר מזי"א. בשנות העשרים הצטרפו לוועד אישים רבים ובהם ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, יוסף קלוזנר.

לאחר קום המדינה הוקמה האקדמיה ללשון העברית על פי חוק והיא החליפה את ועד הלשון.

במלאות 125 שנה להקמת ועד הלשון העברית בחר ארכיון צה"ל לפרסם מסמכים ברוח הלשון העברית כפי שבאה לידי ביטוי בצה"ל.

בשנות ה-50 פורסמה פקודת מטכ"ל (14.0108) שכותרתה "הכתיבה והמינוח בצה"ל".

ברישה של הפקודה כתוב: "חטיבת תוה"ד תחיל על צה"ל את החלטות האקדמיה ללשון העברית באוצר המילים, בדקדוק, בכתב ובתעתיק... לרבות מונחי צבא, ראשי תיבות צבאיים וכללי כתיבה צבאית..."

במהלך השנים נקבעו מאות מונחים עבריים בתחום הצבא במסגרות שונות ובשיתוף נציגי האקדמיה ונדונו סוגיות לשון בתחום הניסוח וכללי הכתיבה ועוד ועוד.לדוגמה נדונה שאלת המונח המתאים למפקדת על אוגדתית, ואימוץ חלופה עברית למילה אינטרנט.

הנה לפניכם התכתבות בשאלה כיצד לכנות את המשרתים בצבא הקבע:

(תיק ארכיון: 59/10/2013)