החיילים היהודים בצבא הבריטי מברכים בשנה טובה

בימים אלה ימלאו 77 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. במהלכה של אותה מלחמה התנדבו כ –30,000 גברים ונשים ארץ-ישראליים לשירות בצבא הבריטי. התגייסותם של למעלה מ-6% מכלל היישוב העברי בארץ דאז שיקפה לא רק את הרצון העז להלחם בשאיפות המשטר הנאצי לשליטה באירופה ולפעול להצלת היהודים הנרדפים על ידו, אלא גם את אחד הגילויים הבולטים של רוח ההתנדבות אשר שררה בארץ-ישראל: להצטרף לכוחות הבולמים את הנאצים הן באירופה והן בצפון אפריקה ובמזרח התיכון כולו.

גרמניה הנאצית פלשה לפולין ב- 1 בספטמבר 1939 , צעד ראשון לפתיחת המלחמה. ב-3 בספטמבר 1939 בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה , אות פתיחה של המלחמה העולמית.

החל מספטמבר 1939 נרשמים הגיוסים הראשונים של המתנדבים הארץ-ישראליים לצבא הבריטי בארץ. תחילה לחיל החַפָרים, ליחידות שירות, ומספטמבר 1940 ואילך לפלוגות חיל הרגלים , ה"באפס".

במהלך המלחמה התנהל גיוס מתמיד לכל יחידות הצבא הבריטי. היו יחידות עבריות בחיל הרגלים, יחידות תובלה עבריות RASC, מתנדבים עבריים בחיל ההנדסה RE, בחיל התותחנים RA, בחיל החרושת REME, חיל האוויר המלכותי RAF, הצי המלכותי RN, היו רופאים ארץ ישראליים בחיל הרפואה, אנשי שירותים כגון יחידת המיפוי, אספקת המים ליחידות שדה ועוד.המתנדבים הארץ ישראליים היו פרוסים בארץ, במצרים, בצפון אפריקה ובכל שטחי הלחימה של הצבא הבריטי.

בתחילת 1942 הוחל לראשונה בגיוס של נשים לחיל העזר לנשים, ה- ATS. למסגרת זו התגייסו במשך הזמן למעלה מ-3,000 נשים יהודיות. הן הועסקו בנהיגה (כולל מכונאות רכב), בתפקידי עזר בבתי חולים צבאיים, בפקידות, במחסנאות ובעבודות מטבח. כעבור שנה הוכרז על גיוס נשים גם לחיל האוויר המלכותי WAAF. קרוב ל-800 בנות שירתו חיל זה.

על בסיס גדודי הרגלים הארץ ישראליים, יחידות הסיוע הקרבי ויחידות השירותים של מתנדבי הארץ ישראליים, ולאחר מאמצים מדיניים לא מעטים, הסכימו הבריטים (רק בשלהי שנת 1944) להקים את "הבריגדה היהודית" או בשמה המלא "החטיבה היהודית הלוחמת" (חי"ל). כמפקדה מונה קצין בריטי יהודי, בריגדיר לוי בנג'מין, וכל מפקדיה ולוחמיה היו מבני היישוב. החטיבה נלחמה בחזית האיטלקית, ובסיום המלחמה עסקה בסיוע לניצולי השואה באירופה, במחנות העקורים.

מטבע הדברים, פרט לתפקודם כחיילים לכל דבר, ניכרים היו ביחידות העבריות ההווי, חיי החברה, חיי התרבות העברית והפטריוטיות היהודית הארץ-ישראלית. על רקע זה מובא להלן מבחר ברכות "שנה טובה", אשר נהגו החיילים לשגר איש לרעהו ולמשפחותיהם בעת חגי תשרי. המבחר הינו חלק מתוך מאגר עשיר המצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון במסגרת "אוסף הלוחם היהודי בצבאות העולם ובמחתרות".

בפניכם הברכות, בציון היחידות מהן נשלחו:

חיל העזר לנשים פלוגה 508- ATS