אנו פותחים מדור חדש בבלוג הארכיון, עם מבט פנימי על מסמכים מעניינים הנמצאים בין חטיבות החומר של הארכיון לתולדות ה"הגנה".
הכוונה היא להציג נושא מסויים בצירוף המסמך הרלוונטי, לבאר אותו ולהסבירו לקהל הרחב וגם לקהל עובדי הארכיון ומשרד הביטחון. בין חטיבות החומר בארכיון נמצאת חטיבת חומר מיוחדת ולא שגרתית, היא חטיבה 47. בחטיבה זו מכונסים מסמכים של גוף משטרתי בריטי אשר פעל ברחבי ארץ ישראל בין השנים 1920 - 1948.
מחלקת החקירות הפליליות או בשמה הבריטי – Criminal Investigated Department [CID], הוקמה בשנת 1920 כמחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ארץ ישראל. מרב עיסוקה היה פענוח מעשי שוד, רצח וביזה. עיסוק בחקירת פשעים, איסוף טביעות אצבע ורגל של חשודים, לקיחת דגימות דם, מרדף אחר סוחרי סמים ועוד תחומים של פעילות משטרתית. בשנת 1929 "נפל דבר" בארץ ישראל, כוחות הביטחון הופתעו ביותר מאירועי אוגוסט 1929, הידועים במקומותינו כמאורעות תרפ"ט. אירועים אלו תפסו את הבריטים, כמו גם את היישוב היהודי – בהפתעה מוחלטת. לא כאן המקום לתאר את אשר אירע, אך עשרות היהודים שנרצחו בדם קר בחברון ובצפת, יחד עם התקפות ופרעות מצד הערבים במקומות נוספים כמו מוצא, חולדה, ירושלים – הביאו את שלטונות המנדט להקים וועדת חקירה בראשות וולטר שאו. כמו כן הובא לארץ ישראל קצין משטרה בכיר מציילון אשר בחן ובדק את תפקוד כוחות המשטרה באירועי הדמים.
מסקנות וועדת החקירה יחד עם מסקנותיו של הקצין הבודק, הביאו לשינוי דרמטי בתיפקודו של ה-CID. ראשית הוחלפו המפקדים, ושנית הוכנסו נהלים חדשים וצי"חים מוגדרים. אנשי המחלקה החלו לתפקד בין השאר כאנשי שירות ביטחון. אנשים אשר אינם ממתינים לחקירת פשע שבוצע, אלא פועלים על מנת למנוע אותו. הוקם מדור מיוחד שכונה גם "המדור הפוליטי", ואנשיו החלו לעקוב אחר פעילות פוליטית חשודה במגזר הערבי והיהודי כאחד. הם פתחו מכתבים, האזינו לטלפונים, עקבו אחר אנשים, עצרו וחקרו חשודים, הפעילו סוכנים ומודיעים בקרב האוכלוסיות השונות.
מעבר לכך, משנת 1932 ועד לסיום פעילות הבריטים בארץ ישראל, הפכו אנשי ה-CID גם לאנשי מחקר והערכת החומרים המודיעיניים אשר הופנו במסגרת הפעילות השוטפת. משנה זו הוציא מפקד ה-CID מדי מספר שבועות ולאחר מכן אף מדי שבוע או מדי יום – סיכום מודיעין של ה-CID. הסיכום הופץ לצרכנים השונים [ראו דוגמה לדף תפוצה של הסיכומים משנת 1939] ברחבי ארץ ישראל, המזרח התיכון, האימפריה הבריטית ולונדון.
במסגרת הפינה החלטנו להציג סיכום מודיעין אשר יצא לפני 70 שנה, בחודש ספטמבר 1943. המסמכים מוספרו בספרור רץ מדי שנה, והם נמצאים כאמור בחטיבה 47 בארכיון לתולדות ה"הגנה". הסיכום הינו סיכום חשוב משני היבטים, האחד מעצם עיסוקו במפלגה הרביזיוניסטית בראשות ד"ר אריה אלטמן ושנית, עיסוקו בפעילותו של ישראל פריצקר.
ישראל פריצקר היה איש אצ"ל אשר פעל במסגרת מחלקת המודיעין של הארגון [מש"י]. לא אכנס כאן לכל מערכת היחסים בין אצ"ל לבין אנשי קבוצת שטרן בשנים 1942-1940; שנים בהן נאבקו האנשים איש ברעהו ולעיתים אף נגררו למעשי אלימות, למעשי רדיפה איש אחר אחיו וגם, במקרים לא מעטים, להסגרת אנשי קבוצת שטרן לידי ה-CID. תקצר היריעה לתאר כאן את כל השתלשלת העניינים. היא מתוארת בהרחבה בספר "הבולשת חוקרת", בפרק מיוחד שהוקדש לנושא.
בצהרי יום שישי ה-3 בספטמבר 1943, צעד ישראל פריצקר ברחוב תל-אביבי שקט. הוא לא הקדיש זמן ותשומת לב לאנשים שעקבו אחריו. לפתע, נורו יריות אחדות וישראל פריצקר נפל מתבוסס בדמו ומאוחר יותר, נפטר. אנשי ה-CID הקדישו לפרשיה זו עמוד שלם בסיכום המודיעין שיצא ב-17 בספטמבר 1943. המסמך עצמו מצורף לעמודים אלו.
אנסה במספר משפטים לבאר אותו ולהסביר מה נאמר בו ומה רבה חשיבותו. ראשית אנו רואים כי המסמך סווג כמסמך סודי, עם הנחייה לא להפיצו לגורמים בלתי מוסמכים מחוץ למערכת השלטונית. שנית, העותק בידינו נושא מספר 29. כלומר המסמך לא הופץ באופן חופשי אלא למתי מעט מוגדרים. הוא ממוען למזכיר הראשי [Chief Secretary], כלומר לראש המערכת השלטונית הבריטית בארץ ישראל, ברמה של ראש ממשלה. הנציב העליון היווה יותר דמות ייצוגית, וחומרים שוטפים לא הועברו אליו. לאחר מכן יש שם למסמך – סיכום מודיעין מספר 16/43, כלומר הסיכום ה-16 לשנת 1943 בתחומי סיכומי מודיעין שיצאו מטעם מפקדת ה-CID בירושלים. נושא המסמך – עניינים יהודיים, עם כותרת משנה אודות אנשי הימין של המגזר היהודי. אנו נתמקד בעיקר בנושא השני מעבר לבעיותיו של ראש המפלגה הרביזיוניסטית בארץ ישראל ד"ר אריה אלטמן.
הנושא הוא ישראל פריצקר. האיש מתואר במסמך כפעיל וכמנהיג בית"רי ותיק, אשר היה מקורב לאנשי אלטמן. לדברי מחבר הסיכום, פריצקר נורה ונהרג בתל-אביב בערב ה-3 בספטמבר. פריצקר סיפק מידע לשלטונות ויש להאמין כי עשה כן גם עבור ד"ר אלטמן ותומכיו. ידוע כי פריצקר הוזהר על ידי הארגון להפסיק את מעשיו, לאחרונה בחודש יולי. בנוסף נאמר, כי נתגלה שהרצח היה "עבודה" של שרידי קבוצת שטרן, אשר גילו כי פריצקר היה אחראי למאסר מספר מחבריהם בראשית פעילות הקבוצה.
אנשי התנועה הרביזיוניסטית היו מזועזעים מהרצח, ואחד מראשי המפלגה, ד"ר שמשון יוניצ'מן, אף ציין כי כל אחד יכול להירצח, כולל ד"ר אלטמן והוא עצמו. בהמשך המסמך מביא מפקד ה-CID ארתור ג'ילס [Giles] ראיות כי המבצעים היו כנראה מקבוצת שטרן, אשר החלו להתארגן מחדש.
ראשית, כאשר נעצרו רבים מחברי התנועה בנובמבר 1940, איימו אנשי שטרן לרצוח את רזיאל [דוד רזיאל מפקד אצ"ל], את פריצקר ואת אלטמן. שנית, הקבוצה חידשה את איומיה בינואר 1942 עת נעצר יצחק לייבוביץ. שלישית, הקבוצה [שטרן] גילתה כי פריצקר מסר לשלטונות את תכנה החשאי של התכתובות בין נתן ילין-פרידמן בלטרון לבין חבריו בחוץ. רביעית, כרוז שהופץ סמוך לרצח ציין כי פריצקר נהרג מאחר והיה מרגל של הממשלה. הוא נחתם במילים "לוחמי שחרור" או "לוחמים לשחרור". מונח זה, לפי הסיכום, קשור עם אברהם שטרן המנוח.
בסיכומו של דבר מציין מחבר המסמך כי הרצח מצטרף לסימנים נוספים המעידים כי קבוצת שטרן צוברת תאוצה ועוצמה. גוייסו חברים חדשים, הופיע עיתון הקיר "החזית", בוצעו מספר מעשי שוד וגניבת כלי נשק וכסף ברחבי תל-אביב לאחרונה. הסיכום מסתיים בדברי מפקד ה-CID כי "מוקדם עדיין לומר ולעמוד את גודלה וחוסנה של הקבוצה החדשה, אך האינדיקציות מראות שהעקרונות של אברהם שטרן עדיין מדברים אל יהודים צעירים, מהם יכולות להגיע צרות."
לסיום, זהו מסמך מודיעיני חשוב מאוד. כי בו נאמר מפורשות על ידי הבריטים כי ישראל פריצקר נרצח משום שהעביר להם מידע. כלומר, הוא היה משתף פעולה עמם, דבר שבו חשדו ואותו שיערו כולם. כאן יש לנו הוכחה ואישור לכך מהצד שקיבל את המידע. מעבר לכך לפנינו ניתוח נכון של הנתונים אודות קבוצת שטרן, אשר באמת החלה לפעול מחדש באותם הימים ושינתה את שמה ל"לוחמי חירות ישראל" [לח"י], שם שאברהם שטרן הגה בזמנו.
המסמך מופיע מטעם המפכ"ל של המשטרה אלן סונדרס, אך החתימה היא של ארתור ג'ילס, מפקד ה-CID באותה עת.
כתב: ד"ר אלדד חרובי, מנהל ארכיון הפלמ"ח
ערכה: נטלי שוחט
תאריך פרסום: 14/11/2013