אלוף (מיל) יוחאי נולד בחיפה בשנת 1924 לטובה ובנימין פישמן. אמו, בת למשפחת קרול, מאנשיי העלייה הראשונה, אביו נולד בדרום רוסיה ועלה לישראל בגיל שבע. בגיל שנה עברה המשפחה לירושלים והתיישבה בשכונת בית הכרם, שהוריו היו בין מייסדיה. כילד חווה בן נון את מאורעות תרפ"ט, כשהערבים בשכונתו תקפו את שכניהם היהודים. זיכרון המאורעות הותיר בו חותם עמוק, שהשפיע על מהלך חייו.
יוחאי למד בבית ספר התיכון בבית כרם. כבר בנעוריו היה פעיל בארגון ה"הגנה". בשנת 1940 החל להתאמן במסגרת ה"הגנה", ובשנת 1942 הצטרף לפלוגה ו' של הפלמ"ח ושרת בגליל העליון ובעמק יזרעאל. מיד לאחר שחרורו ב-1944,הצטרף לקורס הפלוגה הימית בקיסריה, וכך החלה דרכו הימית.
הוא פיקד על יחידת החבלה הימית עוד לפני קום המדינה. תחת פיקודו התבצעו מספר פעולות נועזות במימי נמל חיפה, כגון חבלה באניות גירוש בריטיות וספינות מלחמה. בן נון פיקד על פלוגת הנמל שפעלה בנמל חיפה. הפלוגה הוקמה לאחר טבח בתי הזיקוק ב-30 בדצמבר 1947, ומטרתה היתה להגן על הפועלים היהודים שהיוו מיעוט בנמל חיפה.
באפריל 1948 הצטרף בן נון לכוחות הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שפעלו באזור ירושלים, והוא מונה לסגנו של מפקד פלוגה ב' חיים (פוזה) פוזננסקי. בן נון השתתף בכיבוש בית סוריק, ובמהלך קרב נבי סמואל נפצע מכדור בראשו ומכדור בירכו. הוא חולץ מהשטח תחת אש והועבר לבית החולים הדסה בירושלים.
לאחר החלמתו חזר יוחאי אל הים, ובמסגרת ה"שירות הימי" יצא לפעילות רכש באיטליה.עם שובו ארצה קיבל את הפיקוד על יחידת סירות הנפץ.
במבצע "יואב" הטביע כוח מיחידת סירות הנפץ בפיקודו את ספינת הדגל המצרית "אמיר אל פרוק". על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה, ניסן תשל"ג, אפריל 1973. להלן ציטוט מן הנימוקים:
"בשעת התקפה של כוחות חיל הים על צי האויב גילה מפקד ההתקפה, רב-חובל יוחאי בן-נון, כי אחד מפקודיו אינו מתקיף אונית אויב ,שצויינה בתכנית, אלא אוניה אחרת. על ידי כך עלולה הייתה האוניה הראשונה לסכן את הצלחת הפעולה ואת יחידתנו כאחת. אם כי תוך מהלך ההתקפה התקלקל באוניתו חלק מהמכשירים,דבר שעלול היה למנוע ממנו אפשרות הצלחה ברגע האחרון, הוסיף רב החובל להתקיף עד שניצח וטיבע את אונית האויב. לאחר זאת לא שם לב לסכנה הצפויה לו, אסף את כל היחידה והחזירה לבסיס בטוח.
עם סיום מלחמת העצמאות הפך יוחאי בן נון למפקד יחידת סירות הנפץ שהייתה מוצבת ביפו. בסוף 1949 הוחלט לאחד את יחידת סירות הנפץ בפיקודו עם יחידת הצוללים בפיקודו של יוסף דרור שפעלה אז בשדות ים. ב-1 ינואר 1950 הוקמה היחידה המאוחדת, שייטת 13, ובן נון מונה למפקדה הראשון.
בשנת 1954 סיים בן נון בהצטיינות את לימודיו לתואר מהנדס וארכיטקט ימי במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס. עם שובו ארצה, מונה לסגן מפקד אח"י מזנק (ק-32), ולאחר מספר חודשים - למפקדה. בינואר 1956 נשלח לליברפול, בריטניה, במטרה לקבל את הפיקוד על המשחתת אח"י יפו.
הפלגת משחתות ליוון, סא"ל יוחאי בן נון קברניט השחתת "יפו" על גשר הפיקוד, 13.6.1957; לויטה יוסף, אוסף ב-1"במחנה",1644/69, ארכיון צה"ל ומעהב"ט
באוקטובר 1957 מונה בן נון למפקד שייטת 13 בפעם השנייה והמשיך בתפקיד זה עד למינויו לתפקיד מפקד חיל הים, ב-1 במרץ 1960. עם המינוי הועלה לדרגת אלוף. בעת שפיקד על חיל הים (במשך כשש שנים, עד 2 בינואר 1966), קלט החיל את הצוללות הראשונות שלו אח"י תנין ואח"י רהב.
דברי רא"ל יצחק רבין, ראש המטה הכללי עם סיום תפקידו של אלוף יוחאי בן נון כמפקד חיל הים:
"דמותך...ואישיותך המיוחדת טבעו חותמם על חיי המפקדים והיחידות בחייל...מאבקך על שנוי יעודו ומבנהו של חיל הים קבעו את הרכב כוחו וכלי לחימתו לשנים הקרובות....
בשנת 1966 נענה בן נון לפנייתו של ראש הממשלה לוי אשכול להקים את המכון לחקר ימים ואגמים. בין השנים 1968- 1982 היה מנהלו הראשון של המכון, ולאחר פרישתו שימש כיו"ר מועצת המנהלים של המכון עד לפטירתו. בשנותיו האחרונות עבד בקיבוצו, מעגן מיכאל.
אלוף (מיל.) יוחאי בן נון נפטר לפני 21 שנה , ב-1994 (6.6.1994) והוא בן 70, בעת ששהה בניו יורק בשליחות הקיבוץ והמכון לחקר ימים ואגמים. הוא נקבר במעגן מיכאל.
תרגיל חיל הים ראה"מ ושהב"ט מבקר בחיל הים מימין לשמאל: הרמטכ"ל רא"ל חיים לסקוב,אל"מ יוחאי בן נון מפקד חיל הים, דוד בן גוריון וסא"ל צבי קינן (?), 1.11.1960; אברהם ורד, אוסף ב-1 "במחנה" ,3458/5, ארכיון צה"ל ומעהב"ט
הרמטכ"ל רא"ל צבי צור ומפקד חיל הים אלוף יוחאי בן נון על גשר הפיקוד של משחתת חיל הים בבסיס חיפה, 28.2.1962; אברהם ורד, אוסף ב-1"במחנה" ,4101/7 , ארכיון צה"ל ומעהב"ט
מפקד חיל הים אלוף יוחאי בן נון ראה"מ ושהב"ט לוי אשכול על גשר הפיקוד של המשחתת אילת, 12.7.1963; אברהם ורד, אוסף ב-1"במחנה" ,4706/5 , ארכיון צה"ל ומעהב"ט
מפקד חיל הים אלוף יוחאי בן נון לוחץ ידי בוגרי קורס בשייטת 13, 23.10.1963; אברהם ורד, אוסף ב-1"במחנה" ,4832/19 , ארכיון צה"ל ומעהב"ט
מקורות:
ויקיפדיה
עמותת חיל הים
אתר הגבורה
ליקטה ורשמה: אילנית יהודה
ערכה: נטלי שוחט
סריקת מסמכים ותצלומים: גואל אמיר
תאריך פרסום: 21/06/2015