ראשית, עובדה מעט מפתיעה: לא הרבה יודעים זאת, אך בהיותו בן 22, בשנת 1939, ביקר ג'ון קנדי הצעיר בארץ ישראל והתעניין במפעל הציוני. ביקורו השני בארץ התקיים בשנת 1951, במסגרת משלחת של בית הנבחרים האמריקאי. אנשי מלון גת רימון בתל אביב סיפרו ב-1962 שהוא התארח במלון אחרי שחרורו מהצי האמריקאי ב-1945, אך לא מצאנו אסמכתא נוספת לביקור כזה.
עברו השנים, קנדי היה לסנטור ואחר-כך לנשיא ידידותי למדינת ישראל, ואף נפגש לפגישה היסטורית עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון .
הפגישה בין הנשיא ג'ון פ. קנדי לראש הממשלה דוד בן גוריון 30.5.1961
(אוסף רג, צלם לא ידוע, אוסף התצלומים בארכיון צה"ל ומעהב"ט)
בתקופה זו עסקה ישראל בבניין הכוח, שבא לביטוי מאוחר יותר במלחמת ששת הימים. על אף שבעלת הברית העיקרית וספקית הנשק הראשית של ישראל באותה תקופה הייתה צרפת, גם ארצות הברית סייעה באספקת נשק, כמו למשל טילי נ"מ החדישים אז מסוג "הוק". ביקור חשוב נוסף, שבו הושגו הסכמות הדדיות בין הצדדים, היה של שרת החוץ גולדה מאיר עם הנשיא קנדי בפאלם ביץ' בדצמבר 1962.
ב- 22.11.1963 , בעת ביקור בדאלאס, טקסס, בעודו ישוב במכונית הנשיאותית, נורה ונהרג הנשיא קנדי. ועדת וורן שהוקמה לחקירת הרצח מצאה כי הרוצח היחיד הוא לי אוסוולד.
הרצח הכה בתדהמה את אמריקה ואת העולם כולו. גם בישראל הורד הדגל במטכ"ל לחצי התורן בעת הלוויית הנשיא ב- 25.11.1963 לאות הזדהות עם אבלה של ארצות הברית ולכבודו של ידיד ישראל.
50 שנה חלפו מאז.
ארכיון צה"ל בחר להציג, מתוך תיקי מסמכים העוסקים בקשרי משרד הביטחון והנשיא קנדי, מסמכים ייחודיים הקשורים לבן-גוריון ולנשיא : ברכתו של בן-גוריון לנשיא עם היכנסו לכהונת נשיא ארצות הברית, ותשובתו של הנשיא קנדי.
מכתב הברכה של דוד בן-גוריון עם כניסתו של ג'ון פ. קנדי לכהונת הנשיא:
"...בחירתך זהו קרדיט לעם האמריקאי, אשר בסלקו כל דעה קדומה בעיניני אמונה, נתן בידך הנהגתה של אומה..."
תשובתו של ג'ון פ. קנדי:
"...היה ואף ימשיך להיות מכנה משותף למדיניות החוץ של שתי המדינות..."
הוראת אכ"א להוריד את הדגל הלאומי לחצי התורן בשעת ההלווייה של ג'ון פ. קנדי:
ולסיום, ציטוט של קנדי המלמד ולו במעט על אישיותו :
"כשהיא כתובה בסינית, המילה משבר מורכבת משני סימנים, אחד מסמל טרגדיה ואחד מסמל הזדמנות."
יהי זכרו ברוך!
תאריך פרסום: 21/11/2013