שם: חיים (הנוש) אפטה
תאריך ומקום לידה: 18.12.1915; קטי (KETY), פולין (עבר להתגורר בילדותו בעיר בז'צלאב בחבל מורביה הדרומית; צ'כוסלובקיה)
השתתף במלחמה: מלחמת העולם השנייה
צבא: צבא צ'כוסלובקיה במזרח התיכון ובמערב אירופה
חיל: יחידות תותחנים
סוג שרות: התנדבות במסגרת גיוס כללי
אותות, עיטורים ומדליות: עיטורי הצבא הצ'כוסלובקי על השתתפות במלחמה נגד הנאצים במערב, כולל אות הגבורה (ZA CHRABROST)
נפטר: ישראל, 1995
מארץ ישראל דרך טוברוק ועד פראג – סיפורו של הלוחם היהודי חיים (הנוש) אפטה
מעט מאוד ידוע אודות פעילות/לחימת הצבא הצ'כוסלובקי במזרח-התיכון בכלל, ובארץ ישראל בפרט במהלך מלחמת העולם ה-II בין השנים 1940- 1943.
היחידה הצ'כוסלובקית החלה להתארגן בהסכמה בריטית בשלהי קיץ 1940 על בסיס של 250 פליטים צ'כוסלובקים בארץ ישראל ובלבנון. הקונסול הכללי של צ'כוסלובקיה בישראל , ומאוחר יותר משלחת צבאית מטעם הממשלה הגולה, אשר ישבה בלונדון, ניהלו מסע גיוס של נתינים/פליטים צ'כוסלובקים לצבא, רובם יהודים אשר נמלטו מידי הנאצים לארץ ישראל.
בשיאן מנו היחידות הצ'כוסלובקיות במזה"ת כ- 2500 חיילים. לפי הסטטיסטיקות הצ'כיות היו 49.48% מהם בני הדת היהודית. לפי סטטיסטיקות בלתי רשמיות היהודים מנו למעלה מ-60%.
עם זאת, רבים מהיהודים לא הזדהו ככאלה משיקולים שונים, כולל חשש מאנטישמיות, ומשתמע מכך שגם זו לשון המעטה...
סיפורו של סגן (פורוצ'יק) חיים (הנוש) אפטה ממחיש את קורות הצבא הצ'כוסלובקי במזה"ת ובמערב אירופה בעת המלחמה נגד הנאצים. האלבום האישי המפואר, שתצלומיו צולמו על ידו במהלך המסע המתאר את קורותיו במלחמת העולם ה-2, נתרם על-ידי אלמנתו גב' גרטרודה אפטה לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. תמונות מן האלבום שזורות בתערוכה זו לזכרו.
הנוש אפטה נולד ב-18 לדצמבר 1915 בעיירה קטי בפולין. עוד בהיותו ילד עברה משפחתו להתגורר בצ'כוסלובקיה והנוש גדל בעיר בז'צלאב בחבל מורביה הדרומית. לאחר לימודיו התיכוניים והמקצועיים התגייס ב- 1.10.1937 לשרות החובה בצבא ככל בחור בצ'כוסלובקיה. היו אלה ימים של מתח מדיני ערב פרוץ מלחמת העולם. צ'כוסלובקיה אוימה ע"י גרמניה הנאצית ובאוקטובר 1938 בעקבות "הסכם מינכן" הועבר חבל הסודטים לגרמניה (העיר בז'צלאב נכללה בשטח שהועבר לגרמניה). ב- 15.3.1939 פלש היטלר לשאר צ'כיה. המדינה הפכה ל 'פרוטקטורט בוהמיה ומורביה', סלובקיה התנתקה והכריזה על "עצמאותה" בחסות גרמניה. עם הגעת החיילים הגרמנים הכובשים לצ'כיה, הנוש אפטה שירת בצבא. יום למחרת הכיבוש ביקש להשתחרר עקב המצב, ואכן שוחרר.
בדצמבר 1939 עלה הנוש אפטה לארץ-ישראל עם סרטיפיקט של סטודנט. חברתו הצעירה, לימים רעייתו, גרטרודה, עלתה ארצה בעקבותיו בעליה בלתי לגאלית. השניים נשאו בירושלים במהלך מאי 1940. משפחותיהם נשארו מאחור בצ'כוסלובקיה הכבושה, לא הצליחו להימלט מגורלם המר – נרצחו ע"י הנאצים.
כאמור בארץ ישראל צעירי הישוב היהודי היו בשלבי התארגנות לגיוס במלחמה נגד הנאצים. הנוש אפטה נענה לקריאת הקונסוליה הצ'כית בירושלים והתגייס לצבא הצ'כוסלובקי במזרח התיכון (1942). לאחר אימוני הסתגלות ללוחמה בתנאי המדבר ליד גדרה וסמוך ליריחו, הועברו הפלוגות הצ'כוסלובקיות למצרים. במסגרת המערכה הבריטית נגד הגרמנים סופחו הצ'כוסלובקים למחנה ה- 8 של הגנרל מונטגומרי. התותחנים, אשר במסגרתם שירת הנוש אפטה השתפו בהגנה על אלכסנדריה, ולאחר קרב אל-עלמיין קודמו עד לטוברוק, קירינייקה ובנגאזי שבלוב.
במאי 1943 שוחררו חיילי היחידה לחופשה בארץ-ישראל עם סיום המשימה בצפון אפריקה. ההנהגה הצ'כוסלובקית, בתיאום עם הבריטים, החליטה להעביר את 2500 החיילים לבריטניה. היחידות רוכזו במחנה המצרי אל-קססין , וב- 5.6.1943 הועלו לסיפונה של האונייה 'מאוריטניה' אשר הפליגה למסע מסביב ליבשת אפריקה ולא דרך הים התיכון, עקב חשש ממתקפות של צוללות גרמניות. האוניה עגנה, בין היתר, בקייפטאון, דרום-אפריקה והחיילים היהודים השתתפו בתפילת שבת בבית הכנסת של העיר והתארחו בבתים של משפחות יהודיות בעיר. לבסוף הגיעה האוניה 'מאוריטניה' לנמל ליברפול ב- 11.8.1943 .
בבריטניה שולבו ביחידות החטיבה המשוריינת העצמאית ה-5 הצ'כוסלובקית. התותחנים, וביניהם סגן הנוש אפטה, עברו סדרה של אימונים. הכוחות הצ'כוסלובקים שולבו בצליחה לחופי נורמנדי, השתתפו בקרבות כוחות הברית, כולל הקרב על דנקרק. החטיבה הצ'כוסלובקית השתתפה במצור על העיר עד סוף המלחמה וכניעת הוורמכט. לאחר מכן עברו חיילי החטיבה דרך גרמניה במסגרת החזית הדרומית של הגנרל פטון. החטיבה הגיעה לחלקה המערבי של צ'כוסלובקיה ב- 10.5.1945 והשתתפה במצעד הניצחון בפראג ב- 17.5.1945.
בפראג הסתיים המסע המלחמתי של הנוש אפטה. לצערו, בצ'כוסלובקיה המשוחררת גילה את מר גורלם של בני משפחו ובני משפחת רעייתו, קרובים וחברים – כולם נרצחו ע"י הנאצים.
לאחר שנים מעטות, בראשית 1949 עלה הנוש אפטה בפעם השנייה לישראל. הפעם לתמיד.
מקורות:
אריך, קולקה; יהודים בצבא צ'כוסלובקיה במערב, פראג, 1992( צ'כית)
זלטיצה, זודובה- פלשקובה; היהודים במאבק ובמחתרת, פראג, 2007 (צ'כית)
חיים (הנוש) אפטה, אלבום תצלומים, אוסף משפחתי.