אנו, אנו (ארכיון) הפלמ"ח/ מאת נטלי שוחט
מה בין ארכיון הפלמ"ח למוזיאון הפלמ"ח? מה אוצרים בחובם הארכיון ומרכז המידע? ומה עושים שם מסמכים של הבולשת הבריטית, ה- CID? כל זאת ועוד בכתבה שלפניכם
בסוף נפגשנו
את ד"ר אלדד חרובי, מנהל ארכיון הפלמ"ח, אני מכירה זה מכבר "בקטנה", ממפגשים של עובדי הארכיון, מטיולים, מהרמות כוסית אגפיות וכיוצא באלה, אך מעולם לא שוחחנו ממש. כמה פעמים נדברנו שניפגש, שאבוא לבקר ברמת אביב ב"בית הפלמ"ח", והדבר לא נסתייע. בסופו של דבר הצלחנו להיפגש בנובמבר השנה. הגעתי לשם, ראיינתי אותו על זיקתו האישית לפלמ"ח, על עבודת הדוקטורט שלו ועל הארכיון ומאגר המידע עליו הוא מופקד. בנוסף פגשתי שלוש מתנדבות מקסימות (ראו מסגרת), מתוך למעלה מעשרה מתנדבים של משהב"ט בארכיון הפלמ"ח, וכן את פנינה, המסייעת לאלדד בהתנדבות מטעם עמותת דור הפלמ"ח. אציין שלפני שנים רבות ביקרתי במוזיאון הפלמ"ח המושקע והמיוחד במסגרת סיור של ארכיון צה"ל, וכי הוא זכור לי כסיור שהותיר בי רושם כביר. מומלץ וכדאי שנעשה זאת שוב.
הנה הריאיון בפניכם.
מנהל ארכיון הפלמ"ח ד"ר אלדד חרובי במשרדו (צילמה: נטלי שוחט)
אימא פלמ"חניקית
אלדד, מהי הזיקה שלך לפלמ"ח, וכיצד הגעת לנהל את ארכיון הפלמ"ח?
הוריי ילידי הארץ. אמי פלמ"חניקית, אבי שירת ב"הגנה", ואני חי זאת מאז ומעולם. גדלתי ואני חי עד היום בקיבוץ אלונים בעמק יזרעאל. למדתי היסטוריה וחינוך באוניברסיטת חיפה וכתבתי שם דוקטורט בנושא המנדט הבריטי, תוך התמקדות בבולשת הבריטית, ה- CID בארץ ישראל. במסגרת כתיבת הדוקטורט נברתי רבות בארכיונים הבריטים. נושא המחקר שלי על השנים 1920 - 1948חופף במספר שנים לתקופת הפעילות של הפלמ"ח (שנים 1949-1941) .
כשהקימו את בית הפלמ"ח, חיפשו אדם שינהל את הארכיון. נרי אריאלי, מנהל ארכיון ההגנה הקודם, הכיר אותי מארכיון ההגנה כחוקר והציע אותי כמנהל הארכיון הפלמ"ח. כמו כן, גב' מיכל צור, מנהלת ארכיון צהל ומעהב"ט הקודמת, שאף אחיה היה בפלמ"ח, עשתה את הקשרים והתקבלתי לתפקיד. אני בתפקיד מאז שנת 2003.
ארכיון הפלמ"ח – בבסיסו מרכז מידע ממוחשב
מה הוא הבסיס לארכיון הפלמ"ח?
כאשר תכננו את "בית הפלמ"ח" הוחלט שהבסיס שלו יהיה המוזיאון, נושא ההנצחה ואוסף התצלומים, ואילו הארכיון חשוב פחות, כי אין טעם להתעסק עם מחסנים, מה גם שהתיקים העוסקים בלחימה של הפלמ"ח במלחמת העצמאות נמצאים בארכיון צה"ל. מראש דברו על מרכז מידע, על ארכיון ממוחשב. כעקרון ארכיון הפלמ"ח (לא המוזיאון!), הוא חלק מארכיון צה"ל, היחידה למעיינים לציבור (לשעבר היחידה לארכיונים טרום צהליים), בראשות הגב' דורית הרמן. הארכיון מתחלק ל- 4 חטיבות חומר עיקריות: הפלמ"ח במלחמת העצמאות – התיעוד בארכיון צה"ל; פלמ"ח מוקדם – רוב החומר ביד טבנקין; הפלמ"ח בארגון "ההגנה" – בארכיון ההגנה (הצנחנים באירופה, נושא ההעפלה), והשאר בארכיון הפלמ"ח עצמו ב"בית הפלמ"ח".
כיצד בא לידי ביטוי נושא מרכז המידע?
הוקם אתר אינטרנט מושקע ובתוכו רוכזו כ- 1200 מושגים הקשורים לפלמ"ח. כמו כן, קושרו אליו ספרים רלוונטיים, דפי חלל, דפי חבר, תצלומים ועוד. מי שרוצה יכול להיכנס לאתר מהבית. אם מישהו ממש רוצה לעיין בתיק פיזי, הוא יופנה לארכיון צה"ל, כי כאמור רוב התיקים של הארכיון נמצאים בו.
אילו סוגי חומר מכיל ארכיון הפלמ"ח?
מאז שנת 1993, כשהוחלט לאסוף תיעוד על הפלמ"ח, החלו להצטבר חומרים רבים ממקורות שונים. הארכיון כיום כולל: תיקים אישיים של חברים, תיקי נופלים, פיקדונות ועיזבונות אישיים של חברי פלמ"ח לשעבר, חומרים הקשורים להכשרות ולקורסים השונים של הארגון, תצלומים, קלטות אודיו ווידאו, ספרייה עשירה, ועוד. כל זה נמצא כאן, בארכיון.
אוסף חשוב נוסף שקיים כאן: אוסף עדויות של חברי פלמ"ח שנאספו מבית יגאל אלון, מיד טבנקין ומהארכיון שלנו, עברו דיגיטציה והם מצויים בקבצים.
אלדד בספריית המוזיאון והארכיון סמוך לארונות ובהם תיקי איסוף נושאיים של ארכיון הפלמ"ח
(צילמה: נטלי שוחט)
מי מסייע לך לנהל את הארכיון?
נמצאת איתי כאן גב' פנינה ירוחמי מעמותת "דור הפלמ"ח" שמסייעת לי בנושא ארגון הארכיון, הספרייה וחדר ההנצחה. כמו כן, היא מסייעת בניהול ובתפעול כ- 12 מתנדבים , רובם ככולם שייכים למערך המתנדבים של ארכיון צה"ל (ראה מסגרת). כל פועלה נעשה בהתנדבות
מי הם הפונים לארכיון ולספרייה?
הלקוחות העיקריים של הספרייה הם המדריכים של המוזיאון שמעבים את מערכי ההדרכה שלהם באמצעות החומרים בה. כמו כן פונים לארכיון כמה אוכלוסיות: חברי פלמ"ח לשעבר ובני משפחותיהם לשם מסירת תיעוד אישי, מחקר אישי וכתיבת תולדות משפחה; סטודנטים וחוקרים של התקופה; תלמידי היסטוריה; חיילים וקצינים בצה"ל (מלט"ק, פו"ם וכדומה); חוקרים מחו"ל ופניות ציבור רבות שנעשות דרך המייל. התמונות שהם מזמינים נסרקות עבורם כאן בתשלום.
אילו פעולות נעשות לשימור החומרים החשובים בארכיון לדורות?
ראשית, גיבוי ודיגיטציה ע"י המתנדבים, לכל הקלטות והאודיו שהגיעו עם הזמן לארכיון, כולל תמלול. בנוסף: סריקה של תיקי הארכיון ותיקי הנופלים, הקלדת כתבי יד, יומנים אישיים, תיעוד מההכשרות השונות; הקלדת קורות חיים שכתבו פלמ"חניקים בעידוד הארכיון לתיעוד פועלם החשוב זאת שכן הזמן הולך ואוזל, והדור הזה הולך ונעלם; תקצור סרטים והכנסתם לאתר הפלמ"ח; ארגון והקלדת העדויות, ולבסוף עדכון וטיוב האתר עצמו, לשם היותו פעיל, מעודכן, חי ובועט.
תעלומת המסמכים של הבולשת הבריטית בא"י
הבנתי שאתה רושם את אוסף תיקי ה- CID , נושא שבו אתה מתמחה. ספר מה מקורם, ואיך הגיעו לארכיון צה"ל?
באמצע שנת 1947 הבריטים ראו את הנולד והבינו שלא יוכלו לקחת עמם את כל הארכיונים לבריטניה. לכן הם צילמו דברים חשובים, חלקם הורידו למצרים, למפקדה הבריטית, חלק הועבר לקפריסין, ואילו החומר שנשאר צולם במיקרופילם והמקור בוער.
בראשית שנות ה- 90, כמו בסרט פעולה שלא מבייש את הוליווד, נמצאו במחסן של הש"ב (שירות הביטחון - הארגון שהיה לפני השב"כ), 1000 גלילים, כל אחד באורך 1000 רגל (1000 דפים), ארוזים לקראת משלוח. הצלולואיד הסריח, ולכן חשבו להשמידו. לפני כן, ליתר ביטחון, קראו לישראל הרן ,מוותיקי הש"ב, שייבחן את החומר. אז הובן שמדובר בחומר חשוב מאין כמוהו של ה- CID. החומר הופק והודפס על נייר. כל הדפים מוספרו, וכל 100 דפים הושמו בתיק.
תחילה הציעו את האוסף לארכיון המדינה, אחר כך דובר על ארכיון "ההגנה", אך משהגעתי לארכיון "ההגנה" כחוקר המתמחה בנושא, התחלתי אני לכתוב אבסטרקטים לתיקים, ואני עושה את זה עד היום. התיעוד, המכיל כ- 400,000 דפים נמצא בארכיון ההגנה.
כתבתי ספר על ה- CID ("הבולשת חוקרת") המתבסס על הדוקטורט שלי, וכיום אני שוקד על הספר באנגלית.
פוסטים בבלוג מאוצרות ארכיון צה"ל בנושא:
סדרת הבולשת חוקרת פרשיית ישראל פריצקר
סדרת הבולשת חוקרת מעללי האצ"ל וה-CID
סדרת הבולשת חוקרת כולם מאזינים לכולם
סדרת הבולשת חוקרת מה אכלו הטמפלרים?
סדרת הבולשת חוקרת מי מאזין למי ומדוע?
סדרת הבולשת חוקרת מנחם בגין וה- CID
ולסיום
הריאיון העשיר אותי רבות, שכן עד כה חשתי כאדם הנמצא בביתו (ארכיון צה"ל), אך אינו מודע למתרחש באחד החדרים החשובים שלו. במהלך הריאיון שיתפתי את אלדד בכך שאבי ברח לארץ ממרוקו ביוני 1948 (לאחר שהלשינו עליו לצרפתים שהוא עוסק בזיוף תעודות עלייה), הגיע לארץ במסגרת מח"ל ושירת תקופת מה, עד שנפצע במלחמת השחרור באימון, ביחידה "פלמ"ח 9" . על שני אלה שלף לי אלדד קטעי מידע מהאתר, ואני הולכת להביא לאבי הקשיש שיקרא, ייזכר ויתרגש קצת.
כמו כן הוציא לי אלדד מן המאגר דוגמאות לכל סוגי המידע והמדיות הקיימות בארכיון, וצייד אותי בשני פרסומים על הפלמ"ח. יצאתי עשירה בידיעות, שמחה שהכרתי אדם מרתק ואנשים נפלאים שתורמים מזמנם לשימור הידע על הפלמ"ח.
שלוש חברות לנצח: מתנדבות ותיקות בארכיון הפלמ"ח
משמאל: יעל טולדי, רחל תדהר וחווה בלומוביץ: מתנדבות של משרד הביטחון
הפעם אחרוג ממנהגי, ופינת "זרקור למתנדב בארכיון צה"ל" תופיע כאן. במהלך ביקורי בבית הפלמ"ח והריאיון עם אלדד על אודות ארכיון הפלמ"ח, הכרתי שלוש בנות חמד צעירות ברוחן, בנות הכשרה של הפלמ"ח ונשות פלמ"חניקים לשעבר, שבאו באותו יום להתנדב בארכיון. תפסתי אותן לשיחה קצרה בספרייה. כל פעם ענתה מישהי אחרת, מדי פעם הן התווכחו על עובדות כאלה ואחרות, אך ראיתי את הניצוץ בעיניים ואת האהבה לנושא, שלא נס לחו.
מהו הקשר שלכן לפלמ"ח?
היינו כנערות צעירות בהכשרה של הפלמ"ח בבית ספר חקלאי בפתח תקווה, ואילו הבנים היו ב"מקווה ישראל". הבנים של "מקווה" התאחדו עם הבנות של פ"ת לצורך הכשרה ועלייה להתיישבות. אז פרצה מלחמת השחרור. הבנים נלחמו ואילו הבנות הגיעו להכשרה בקיבוץ גבע. בסוף שנת ההכשרה התווספו חבר'ה מהפלי"ם, וביחד התאגדו להקמת יישוב. הם הגיעו לישוב אבוקה על מנת לנסות וליישבו מחדש. זה לא הלך. מההכשרה נהרגו 8 גברים ב"מבצע דני" (כיבוש רמלה ולטרון)
ומאז, שמרתן על קשר?
כן, מאז כל הקבוצה הזו יחד, הבנות נישאו לבנים ונמצאים בקשר, למרות שבסופו של דבר כל אחד חי במקום אחר. מתכנסים יחד כל יום עצמאות.
כמה זמן אתן מתנדבות בארכיון הפלמ"ח, ומה מעשיכן?
אנחנו מתנדבות כ- 10 שנים בארכיון ובספרייה. מגיעות לארכיון מדי יום שני, וזו גם הזדמנות להיפגש יחד. בעת ההתנדבות אנחנו בעיקר עוסקות בהקלדת מסמכים, בתיוק של שאלוני הפלמ"ח, בהכנסת קורות חיים של פלמ"חניקים, וכו'. כרגע מקלידות מכתבים, יומנים, חוברות, עלונים, בעיקר מכתבי יד.
מה מרגש אתכן במיוחד בעבודתכן החשובה?
המון דברים מרגשים. התרגשנו כשקראנו עדויות מצמררות, כמו למשל על קרב סן סימון בירושלים.
הודיתי לבנות היקרות ואיחלתי להן המשך עבודה פורייה, בריאות ואריכות ימים.
תאריך פרסום: 30/03/2016